|
|
עמוד:49
תשרי תשפ"ו, ספטמבר 2025 גיליון 101 49 בלוגיקה הקלאסית שיצר את הפרדוקס . בהקבלה להערכה המודיעינית, דרך התמודדות ( או אי - התמודדות ) נפוצה של חוקרי וקציני מודיעין עם העמימות היא השימוש במונחים ממשפחת הסבירויות, באמצעות ניסוחים כגון "בסבירות נמוכה / בינונית / גבוהה" . אלו מתייחסים ל"אמת המודיעינית" כמושג עמום שלא ניתן לכמת בפועל, אלא לכל היותר להעריך את שיעורו . אמנם אותה "אמת מודיעינית" אינה מוחשית כערמת חול, אבל השימוש במונחים שתוארו מעלה עלול להיות בעייתי . פרופ' יצחק בן ישראל מותח ביקורת בספרו "הפילוסופיה של המודיעין" על מונחים ממשפחת הסבירויות, מפני שהם לא מתחייבים למקרה כלשהו, יוצרים פתח לבריחה מאחריות ( אירוע בסבירות בינונית יכול לקרות או לא לקרות באותה המידה ) , וקשה לגזור מהם המלצות אופרטיביות . במאמרו "הצורך בחשיבה פילוסופית בעבודת המודיעין", אל"מ ( בדימ' ) אליעזר גוטליב ( לונקה ) , מבט מל"ם 99 , מציין לשמצה את המושג "אין להוציא מכלל אפשרות", דהיינו הכל אפשרי . לכאורה המושג בא להציג את המורכבות בהערכת המודיעין, אך למעשה הוא כר ל"שרלטנות מחשבתית" – במקום לצמצם ולחדד את העמימות המודיעינית, הוא מרחיב את המציאות המדומה וטווח האפשרויות הגלומות בה . גישה מעשית יותר להתמודדות עם עמימות היא בניית מודל של סימנים מעידים, המחשידים ומצביעים על "זליגת החול מהערמה" – שינוי במציאות כפי שהיא שיש להתריע עליו ולבחון לאורו את התפיסות המחשבתיות הקיימות לגביה . הגדרת מסגרת פעולה בקשר לאפשרות של שינוי במציאות, תיעשה למשל על ידי תרגול פק"ל "כוננות עם שחר" ביחידות בצה"ל, המתרגם את השינוי בתפיסת המציאות לצעדים במציאות השרירה והקיימת ( או מקדים / מלווה שינוי, כסוג של "שלייקס" – חגירת אמצעי ביטחון נוסף ) . לפעמים קביעת גבולות קשיחים, על אף שאינם מדויקים לחלוטין, יכולה לתחם את העמימות . למשל, פקודות החורף בצה"ל הנוגעות בדיגום, בטיחות ועוד, חלות בין התאריכים 1 בנובמבר ל - 1 באפריל, למרות שחורף יכול להיחשב כמושג עמום שאינו חל בדיוק באותם זמנים . במקרה זה, הנטייה לחומרה עוזרת לגזור יישומים אופרטיביים . מובן שהעיסוק במודיעין רגיש ועדין יותר מהדוגמה לעיל, ועדיין הוא מלמד על חשיבות "גבולות הגזרה" של העמימות להערכות ולתרגומן במישור האג"מי . השימוש בסוגי מודיעין שונים מסייע אף הוא, שכן לכל אחד מהם פוטנציאל ייחודי המסייע לסדר את חלקי הפאזל השונים בתמונת המודיעין, ולהקטין עמימות : דרגי מודיעין השדה הם החיישנים למענה חלקי לעמימות באופן חזותי וישיר, דרך החיכוך הצמוד עם השטח ; המודיעין האנושי עושה זאת באמצעות הניסיון "לחדור לראשו של האויב" ; הסיגינט, הסייבר והאמצעים המיוחדים גם הם חשובים מאוד בהבהרת הערפל, אך גם בהם יש רק פתרון חלקי . וכו' . שילוב הפעלה תבונית של אמצעי האיסוף המביאים את המידע, יכול להקטין במידת מה את העמימות ולהצביע על תחילת התחוללות שינוי, וכמובן - לתרום ערך מוסף משמעותי לבניית מצרף הסימנים המעידים בדרך לכך . ניסיון אחר לפתרון פרדוקס הערמה מכונה "הסבר שני המרכיבים" . לפיו, שני המרכיבים ההכרתיים הם שעוזרים לקבוע האם אוסף הגרגרים הנותר נחשב כערמה . המרכיב הראשון הוא השוואת אוסף הגרגרים לתפיסה הסובייקטיבית שלנו את המושג "ערמה" . המרכיב השני הוא השוואת אותו אוסף הגרגרים למצבו בשלב הקודם, לפני שהוצא ממנו גרגר אחד . הפרדוקס תקף לפי המרכיב השני, כיוון שהוצאת גרגר אחד תואמת את ההנחה שהשינוי משלב לשלב הוא כה זעיר כך שהערמה נשארת בגדר ערמה . אף על פי כן, מאחר שהמרכיב הראשון מעורב גם הוא בקביעה בנוגע לערמה, הרי שבשלב מסוים אוסף הגרגרים לא תואם יותר את הדימוי שיש לנו למושג הערמה ולכן הקביעה משתנה . הסבר שני המרכיבים מציג את המתח שבין תפיסת העולם, "הקונספציה", ובין הצטברות הממצאים והשינויים, שמסוגלים להטות את הכף בהערכה המודיעינית . לשני המרכיבים הפוטנציאל להכשיל את אמינות ההערכה . מחד, רבות דובר על השפעתה המקבעת של הקונספציה, שמאפילה על מצבור הסימנים וגורמת לשינוי בין הערכות מודיעין להיתפס כדרמטי ומפתיע . מאידך, חשוב לשקלל את הפרטים הקטנים והטקטיים כחלק מהתמונה הגדולה והאסטרטגית ולא להיבלע בהם . ייתכן ששיתוף גורמים נוספים בעלי תפיסות ונקודות מבט שונות, תסייע להפחתת השפעתם של שני המרכיבים בהטיית תמונת המודיעין, בבחינת "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" . אחרי מלחמת יום הכיפורים הדבר כבר נעשה באמצעות עידוד פלורליזם הערכתי בין גופי המודיעין ; פתיחת מחלקת "איפכא מסתברא" באמ"ן ; והרשות להוספת הערות ב"ר מצד קב"רי 8200 לידיעות הגולמיות המועברות לחטיבת המחקר . אפשר ומדיניות זו ראויה להרחבה נוספת . לסיכום, פרדוקס "ערמת החול" מזכיר לנו את הסכנה שבקונספציה – תפיסת העולם הקיימת והמקובלת, שגוברת על הצורך בשינוי החשיבה במציאות משתנה . הפסיכולוגיה החשיבתית של בעלי התפקידים השונים העוסקים במחקר, ואף זו של בכירים במערכות המודיעין, מקשה לקבל את התזוזות ב"ערמת החול" ומובילה ל"התקרנפות מחשבתית", בניגוד מוחלט מהמצופה מהם . גישה מעשית יותר להתמודדות עם עמימות היא בניית מודל של סימנים מעידים, המחשידים ומצביעים על "זליגת החול מהערמה" – שינוי במציאות למדנו על בשרנו, לפחות פעמיים, על הקושי בלהצביע על מגמות בצד האויב
|
|