|
|
עמוד:26
תשרי תשפ"ו, ספטמבר 5202גיליון 101 26 ( שמאפייניה לא הוגדרו אז ) שתהפוך למרד הפלסטיני החמישי . למרבה הזוועה, תרחיש זה התממש כעבור שנים . הערכה זאת נשענה על מעקב מדוקדק אחר החומר המודיעיני, גלוי ברובו הגדול, והכרה היסטורית עמוקה של מאפייני היריב והסכסוך . בפברואר 2010 טען רק הממ"ד, מבין כל ארגוני המודיעין, כי ארצות הברית שוקלת מחדש את מאמציה לקידום מואץ של התהליך המדיני עם הפלסטינים, לאחר שכישלונה בו בקיץ - סתיו ,2009 הביא אותה לפרשת דרכים . הערכה זו נדחתה על ידי הדרג המדיני, למרות שנשענה על מידע מוצק ומבוסס . עם פרוץ האביב הערבי וסילוק נשיא מצרים מובארכ, העריך הממ"ד נכונה כי נשיא סוריה בשאר אל - אסד יצליח, בשל התנאים השונים בסוריה, לשרוד את ההתקוממות נגדו, לפחות בטווח הקצר והבינוני . עם זאת, הממ"ד גרס, בניגוד לגורמים אחרים במערכת המודיעינית והמדינית, כי ה"שטן" המוכר בסוריה, קרי בשאר, אינו מבטיח יציבות ואינו עדיף על זה שאינו מוכר וכי ההערכה ש"הג'יהאד ניצב על הגדרות" מוגזמת . הערכה אלרמיסטית זאת החמיצה את הסיכוי שסילוק בשאר שנים מוקדם יותר, היה מביא לפגיעה קשה ביותר ב"ציר ההתנגדות" . הממ"ד התריע בהערכותיו בזירה האמריקאית מפני הכרסום בתמיכה בישראל במפלגה הדמוקרטית, בעיקר בקרב הדור הצעיר, והזהיר מפני זניחת גישת ה'בייפרטיזנשיפ' ( Bi p a r t i s a n s h i p ) והפנייה להישענות גוברת על המפלגה הרפובליקאית . הממ"ד סבר כי היציאה נגד הסכם הגרעין עם איראן שהוביל אובאמה מוטעית, ותחת זאת היה צורך להתמקד בשיפורו . גם יציאת ארצות הברית מהסכם הגרעין בברכת ( או אף דחיפת ) ישראל, הוערכה כמהלך מוטעה . במבחן התוצאה, מהלך זה רק קירב את איראן להשגת יכולות גרעין צבאיות . השאלות המתבקשות כידוע, כשלי מערכת המודיעין הצבאית באוקטובר ,1973 הביאו כבר את ועדת אגרנט להקמתו של הממ"ד במשרד החוץ, במטרה ליצור פלורליזם בחשיבה ובהערכה המודיעינית . מסיבות שונות היחלשות הממ"ד גרמה למודל זה להישחק עם השנים . אולם, ב - 2006 ועדת וינוגרד שיבחה את תפקודו של הממ"ד, למרות קשייו, בשל הערכותיו המדיניות - אסטרטגיות המהימנות בגזרת חזית הצפון נוכח אתגר חזבאללה, והמליצה להגדילו ולחזקו כדי שיוכל למלא את ייעודו . שרת החוץ ליבני והמנכ"ל אברמוביץ, שניהם נמרצים ומחויבים, הביאו למימוש ההמלצות . אפילו שנים לאחר מכן, גם מעבר לכהונת השניים, היה קשב בריא במערכות השלטון והמודיעין לניתוחי ממ"ד, כולל בקבינט . אולם, בהמשך, החלשת משרד החוץ, צמצום תקציביו, משאביו האנושיים, קריעת תחומי עיסוק מרכזיים מאחריותו והעברתם למשרדי ממשלה אחרים, פגמה בהשפעתו . מספר שאלות זועקות, לפיכך, להתייחסות ולהפקת לקחים : • הכיצד ארגון מודיעין , ששללו ממנו חלק מהחומרים המודיעיניים ה"אינטימיים" ( למשל, תכנית המתקפה של חמאס - "חומת יריחו" - כלל לא שוחררה לו ) , רואה את המציאות ראייה מפוכחת, בעוד חלק מהגורמים המודיעיניים, העשירים בחומרים מסווגים מאוד, נכשלים בכך ? האם ההסתמכות על חומרים מסווגים והציפייה שבהם יהיה מענה התרעתי, גורמת לעיוורון ולהחמצת התמונה האסטרטגית הגלויה ? • מדוע לא בוצע תכלול של הערכות כל גורמי המודיעין בנושא הפלסטיני, לבחינת תקפותן ? זאת, במיוחד במציאות של שינויים דרמטיים בזירה האזורית ; וכפי שניתן היה לצפות ממסקנות אגרנט וועדת וינוגרד, שבפועל - התאיידו . יודגש, כי מתוקף החוק המגדיר את תפקידיו, המל"ל ( המטה לביטחון לאומי ) היה אמור לעשות זאת, אך לא ביצע תפקידו כנדרש . אליבא ד'המלצות וינוגרד, חובה זו הייתה מוטלת גם על שיגור מיירט במהלך "שומר חומות" . חמאס סיכם את הסבב בתחושה אותנטית של הישגים משמעותיים מבחינתו החלשת משרד החוץ, צמצום תקציביו, משאביו האנושיים, קריעת תחומי עיסוק מרכזיים מאחריותו והעברתם למשרדי ממשלה אחרים, פגמה בהשפעת הממ"ד שיגור לעבר ישראל במהלך מבצע "שומר חומות" . ישראל העריכה שחמאס מורתע . הממ"ד טען ההיפך
|
|