|
|
עמוד:5
תשרי תשפ"ו, ספטמבר 2025 גיליון 101 5 2020 ; והשנייה, נסיבות ספציפיות הקשורות למלחמת "חרבות ברזל" . טרום "חרבות ברזל" : גורמי יסוד שערערו מעמדה האסטרטגי של איראן • בעיית יסוד במערכת האיראנית טמונה בקושי לקבל החלטות קשות בהתמודדות עם בעיות אקוטיות או כשלים מבניים , כאשר החלטות כאלה הן לא פופולריות ( למשל, סבסוד דלק שעולה הון רב, ומעודד תעשיית הברחות, וכו' ) , או כי הן פוגעות בקבוצות אינטרסים מושחתות בתוך המשטר ( משמרות המהפכה ) . המבנה הפוליטי הפנימי - עם מנהיג עליון בעל סמכות בלתי מוגבלת, נשיא עם סמכויות מצומצמות, וארגונים כמו משמרות המהפכה שפועלים כמעט כמדינה נפרדת - יוצר קושי בתיאום ובקבלת החלטות . בזמן משבר, כמו ביוני ,2025 הפיצול הזה גרם לעיכוב בתגובה, בלבול אסטרטגי, והחמצת הזדמנויות פעולה . • תרומת מצבה הכלכלי והחברתי של איראן . משטר הסנקציות המתמשך החליש את איראן, לא רק בלכידות הפנימית, אלא גם צבאית . כך לדוגמא : איראן נמנעה למשל מרכש מטוסי קרב מאז שנות ה - ,70 למעט המטוסים שעיראק העבירה במלחמה ב - 1991 ולא הוחזרו, ורכש כמה מטוסי מיג - 29 . הייתה בכך תפיסה צבאית - מתן עדיפות להצטיידות בטק"ק משוכלל כלקח מהמלחמה עם עיראק, אך גם תוצר אילוץ כלכלי ומדיני שלא אפשר רכש מטוסים . בשנתיים האחרונות החליטה איראן על רכש מרוסיה של עשרות בודדות של מטוסי קרב מתקדמים סוחוי - ,35 הרבה פחות מהנדרש להגנת שטחה הענק ( פי 75 בערך מישראל ) , אך העסקה מתעכבת בשל המלחמה באוקראינה . ביוני 2025 חיל האוויר האיראני נותר ברמה של זה הישראלי בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, בסד"כ מופחת ולא מתוחזק . היעדר חיל אוויר מודרני אפשר לישראל להשיג ביוני 2025 עליונות אווירית מהירה ויציבה בשמי איראן . • הזדקנות המנהיג . המנהיג הוותיק, לכל אורך דרכו, היה מהדמויות הפרגמטיות יותר בהנהגת איראן . המנהיג עדיין משפיע, אך אחיזתו נראית פחות הדוקה ואפשרה לגורמים קיצוניים יותר להשתלט על השיח . למשל, חאג'יזאדה, מפקד חיל אוויר משמרות המהפכה ומדעני גרעין שניסו להתקדם בשנים האחרונות, אמנם בלי להפר ה"פתוא", אך תוך "קיצור טווחים" לנשק . להערכתנו, בשל מצבה הכלכלי והחברתי של איראן, המנהיג היה בעד הסכם טרם המלחמה, גם אם ב"קצב הבאזאר" . ניתן להעריך כי אלמלא התחשבותו בקיצוני המשטר, איראן הייתה מגיעה להסכם מהיר יותר עם ארצוות הברית, וחוסכת מעצמה מלחמה . • יריבויות פנימיות וריבוי מנגנונים כפולים - כחלק מה - DNA האיראני . זה רווי כפילויות ולא אחת עם סתירות פנימיות : איראן הינה גם רפובליקה וגם אסלאמית ; הזהות הכפולה של כל איראני ( האם קודם כל אני "איראני", או "מוסלמי" ? ) , משליכה אף על הסדר הפנימי, דרך קיום שני צבאות מקבילים : האחד, משמרות המהפכה, המבטא מרכזיות הדת - מטופח ומושקע מאוד, והשני, הצבא הרגיל / "ארטש", מוזנח . לכל צבא כזה יש רמטכ"ל ומעל השניים מצוי רמטכ"ל הכוחות - המזויינים ( הכומ"ז ) בלשכת המנהיג . לכל צבא יש חילות אוויר וים משלו, ועוד . באיראן גם ארגוני מודיעין רבים ומקבילים . כל אלה נועדו ליצירת איזונים ובלמים במשטר, אך גם יוצרים מטבעם תחרות, סרבול ותקלות בהעברת מידע במקביל . • הגם שאיראן למדה לאורך השנים כי הינה חדורה בצורה קשה למודיעין הישראלי, התוצאות מראות כי הטיפול בכך לא היה מיטבי, ייתכן בשל תחרות פנימית במערכת . איראן לא למדה דרך מבצעי חבלה וחיסולים המיוחסים לישראל, כי זו השכילה לחדור לאיראן ולהתגבר על המרחק בדרכים שונות . • כשל מרכזי מאוד הוא של המודיעין האיראני בהתייחסות לישראל . זהו נדבך מרכזי בהפתעה שהונחלה לאיראן, כמו גם אי - מוכנותה מול מאפייני המלחמה שאתגרו אותה בפועל . הנושא ראוי ליריעה רחבה, אך כאן נתמקד בציון העיקר : לאורך השנים המודיעין האיראני לא זיהה את מלוא מוכנות ישראל למלחמה, ולא היה בקיא באיום מעבר למה שפורסם בגלוי מישראל, לעיתים באופן מגמתי . ישראל הפתיעה את איראן ביכולות תקיפה מדויקות וארוכות טווח במיוחד מהאוויר, כבר בתגובותיה באפריל ואוקטובר 2024 על מטחי הטק"ק מאיראן ( אירועי "הבטחת האמת" ,1 2 ) . זאת, בעוד ישראל לא הופתעה מאף אמל"ח איראני במלחמה . • איראן לא זיהתה את כוונות ישראל קודם עיתוי התקיפה, למרות פרסומים גלויים רבים בישראל ובעולם על כך, ולא התגברה על מהלכי ההונאה של ישראל וארצות הברית טרם המלחמה ובמהלכה . הדבר מעיד על כשל מודיעיני מערכתי : אסטרטגי, אופרטיבי וטקטי, הן באיסוף על ישראל והן בניתוחו . איראן הפיקה מודיעין זמין מהאינטרנט על מטרות לטק"ק וכו', אך לא מודיעין עמוק על יכולות, תכנונים, וקבלת החלטות . • חשש מדינות רבות באזור ובעולם ממהלכי איראן ( התעצמות בגרעין וטק"ק, פח"ע בינ"ל, טיפוח פרוקסיז מלבנון ועד תימן, תקיפות על סעודיה ) . זה יצר שת"פ מודיעיני, מדיני ומבצעי נרחב נגדה, שהקל על מי שרוצה לתקוף אותה, והגביל אותה מדינית ומודיעינית . נוכחותה הצבאית, בצורת מיליציות מטעמה בסוריה, עיראק ובלבנון, הביא לכעס רב כלפיה . כך, ביהירותה משמרות המהפכה . פועלים כמדינה נפרדת בתוך איראן להערכתנו, המנהיג היה בעד הסכם טרם המלחמה, גם אם ב"קצב הבאזאר" . אלמלא התחשבותו בקיצוני המשטר, איראן הייתה מגיעה להסכם מהיר יותר עם ארצות הברית, וחוסכת מעצמה מלחמה
|
|