מבוא

עמוד:13

| 13 מבוא הספר שלפניכם מברר שלושה נושאים עיקריים . הראשון הוא אסטרטגיות ההתמודדות וההסתגלות שאימצו מי ששירתו את הרייך השלישי בעקבות מפלתו . לאור המציאות הממשית של המלחמה הקרה, לא התאפשר אלא לגרעין זעיר של קנאים חדורי אשליות לדבוק באידיאולוגיה ובפרקטיקה הנאציות בשלמותן . ובכל זאת, מעטים מהם היו מסוגלים להיפטר לחלוטין מערימת האשפה של היטלר, ועימה מתריסר או יותר שנים מחייהם . במקום זאת, הם דבקו ביסודות שהיטיבו יותר מאחרים לקדם את הרעיונות שלהם, וחיפשו הזדמנויות לשלב את אלו בעולם שלאחר המלחמה . היו שבחרו באנטי-קומוניזם וביקשו להתייצב לצד המערב, אחרים בחרו בסלידה מן הדמוקרטיה המערבית והתייצבו לצד המזרח, ועוד אחרים התמקדו באנטישמיות ונשבעו להמשיך במאבק ביהודים גם מארצות הנֵכר . בחירות מעין אלה כמעט תמיד דרשו פשרה . נאצים לשעבר שהמאבק בקומוניזם היה עבורם המטרה החשובה ביותר, למשל, נאלצו לאמץ לליבם את הדמוקרטיה המערבית . אלה שרצו להמשיך "להילחם ביהודים" מצאו את עצמם נוטים לכיוונה של ברית המועצות, האויב השנוא ביותר על היטלר . רבים נשבעו להיות "ניטרלים", וסכסכו בין שחקנים שונים שנטלו חלק במלחמה הקרה — אמריקאים, גרמנים, רוסים, ערבים, אפילו ישראלים — לבין עצמם, מתוך מטרה להתעשר ככל האפשר בלי להתחייב לאף אחד מהם . הגמישות האידיאולוגית הזאת מסבירה את הנוכחות של שכירי חרב נאצים בכל פינה בזירת המאבק העולמית בין מעצמות-העל בשנות החמישים והשישים של המאה ה- 20 . הנושא השני המבורר בספר הוא עוצמתן של האשליה ושל ההונאה העצמית . היו כמובן האשליות של נאצים ותיקים, של ניאו-נאצים ושל מעריצי הרייך השלישי, שהאמינו כי לאמיתו של דבר הם כוח עצמאי שמסוגל לתמרן מדינות ומעצמות-על במלחמה הקרה . אבל הספר עוסק גם בשדים מן העבר ובחרדות הקיומיות שהתעוררו בקרב מי שראו אפילו צל צילָם של נאצים בחצרות האחוריות שלהם . בעשורים שלאחר 1945 היתה למילה "נאצי" השפעה חזקה על הקהלים של המלחמה הקרה, בין אם עיתונאים ובין אם מנהיגים פוליטיים או אנשי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא