|
|
עמוד:12
מתי הפכנו ליהודים | 12 נותרו מיעוט זניח, חסר השפעה על הכלל . אחרי המרד ירושלים לא נהרסה כליל אלא אף זכתה לפריחה מסוימת, וחיו בה יהודאים ספוגי תרבות הֶלֶנית . השוּליוּת של חכמי התלמוד, והחיים האֵליליים בקרב רוב היהודים אחרי המרד, נעדרים מן הנרטיב הלאומי המקובל כיום . שפע העדויות על תולדות היהודאים בתקופה ההֶלֶנית-רומית פסק עם סיום מפעלו הספרותי של יוֹסֵפוּס . כדרכם של חיבורים היסטוריים בתקופות עתיקות, ניכרת בהם לפעמים מידה של הגזמה . הודות לידע שלנו על תרבויות העת העתיקה לא נתקשה לבחון באופן ביקורתי את ספרות התקופה . * * * מחקר זה עוסק בנושאים היסטוריוגרפיים ובוחן מחדש שלושה מאגרים ספרותיים ואת זיקתם ליהודים . הכוונה לספרי הברית החדשה וספיחיה, לספרות חז"ל ולקוראן . הספרות הרבנית יצרה את מה שכונה בימי הביניים ובעת החדשה "העם היהודי", וכתבי הנצרות הקדומה והקוראן השפיעו על תרבותן ואמונתן של אוכלוסיות גדולות בעולם . השער השני של ספר זה יעסוק במעבר מהֶלֶניזם לנצרות והשלישי מהֶלֶניזם לאסלאם . בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 התבצעה בקרב חוקרי הנצרות תפנית ביחסם לישו ההיסטורי : ישו חזר למקורו הארץ ישראלי בכינרת ובגליל ; חסידי ישו חזרו להיות יהודאים שחיים בתרבות עברית . תרם לכך בעיקר פרסום מגילות מדבר יהודה, שמשקפות את הרקע החברתי והתרבותי במועד חיבור הברית החדשה . היום כבר ברור שהנצרות לא החלה בימי ישו, גם לא בימי חיבור הברית החדשה . מחקר זה בוחן מחדש את ספרות התקופה ואת זרמיה הרעיוניים, כדי לפענח את שלבי היווצרותן של הנצרות, היהדות והאסלאם . הספרייה המקראית מרשימה בהיקפה, בסוגותיה ובאיכותה, והשפעתה על עולם ההגות ההֶלֶני התבצעה בראש ובראשונה בזכות תרגומה ליוונית בידי יהודאי אלכסנדריה . האינטליגנציה ההֶלֶנית בקיסרות ייחסה לה חשיבות גדולה, אף יותר משייחסה לתרבויות מצרים, אכד, אשור ובבל . רצה הגורל שהצלחת הספרות המקראית כולל היצירה
|
|