|
|
עמוד:8
מתי הפכנו ליהודים | 8 מבוססת על עיקרי אמונה או על קיום מצוות, נוצרה בעולם רק אחרי סיום עידן פולחן הקורבנות במקדשים . קיימת ללא ספק זיקה בין בני ישראל בימי המקרא לבין היהודים שגלו מארצם, אך בולט גם הבדל מובהק ביניהם מבחינה כרונולוגית, תרבותית, פולחנית ודתית . חשוב להבחין בין עידן הקורבנות הכוהני הקדום, לבין עולם הדת במובנו המונותאיסטי . באימפריות הקדומות הפולחן שימש בעיקר אמצעי ממלכתי ליצירת מכנה משותף פוליטי ומנהלי, לביצור השלטון ולהאחדת אוכלוסיות בממלכתו, באמצעות מנהגים משותפים וסמלים אחידים . הרקע התרבותי, החברתי והפוליטי של היהודאים בעולם ההֶלֶני מהווה מרכיב הכרחי להבנת התופעות שהתרחשו באותה תקופה . ספר זה מחולק לארבעה שערים שמתחילים עם ייסוד אלכסנדריה ומסתיימים בערך במאה ה- 12 לספירה . השער הראשון, המבוא, מוקדש לחברה היהודאית בתקופה ההֶלֶנית ולאירועים שהשפיעו על האימפריה הרומית וגרמו להתהוות היהודים בעולם . שלושת השערים הנוספים מתארים את האירועים שהשפיעו על חיי היהודים ויצרו דתות חדשות . הכוונה לחיבור ספרי הברית החדשה, להיווצרותן של קהילות חסידי ישו באימפריה, להתגבשות המשנה והתלמוד, לחיבור הקוראן ולהולדת האסלאם . * * * מחקר זה עוסק ביהודים ולא בדת היהודית . הדת היהודית צמחה זמן רב אחרי עידן פולחן קורבן הדם במקדשים . המושג דת, במובן הנוצרי של המילה, אינו מתאים להגדרת זהות היהודים בראשית התהוותם . היהדות הפכה לדת רק בתקופה המודרנית על ידי הוגים באירופה, כתגובת לדת הנוצרית . המונח דת לא היה בשימוש בתקופה העתיקה . כך גם מושגים כמו זהות או לאום . היסטוריונים רואים בחורבן "הבית השני", אף יותר מן המרד הגדול, את התפנית המכרעת בתולדות היהודים . הם קושרים את 1 זו החורבן עם ייסוד המרכז הרוחני של יבנה בידי יוחנן בן זכאי . גישה תֶיאוֹצֶנטרית שמתעלמת מן הרקע ההיסטורי-מדיני של העולם
|
|