ראשית

עמוד:10

ילד משלָך | 10 מאוד, שהביאה מיליוני ילדים לעולם ויותר מ- 100,000 בישראל . טכנולוגיה שנעשה בה בארץ שימוש בהיקפים עצומים, חריגים, שלא נודע כמוהם : מספר טיפולי ההפריה בישראל לנפש הוא הגבוה בעולם, זו המדינה היחידה שבה נשים יכולות לעבור 10 , 15 ואפילו 20 טיפולים במימון ציבורי . לנדיבות הזו יש פן חברתי — כאן לא רק עשירים יוכלו לנסות להביא ילדים עד אין קץ, כולם יוכלו . אבל לשפע החריג הזה יש גם פנים אחרות . הנוף לעלילת הסיפור הזה הוא נופה של מדינה מבודדת, רדופה, שחרדותיה הלאומיות משתקפות גם באופן התייחסותה לפריון . כפי שההיסטוריה הפרטית של אדם מסוים יכולה לייצר אצלו עיוות ייחודי בתפיסת עולמו ובנטייתו לתעדף עניינים בחייו, כך גם כנראה אומה, וזהו אחד המקומות המובהקים להתבונן בעיוות כזה . כיצד היסטוריה ודמוגרפיה עוקרות את טיפולי ההפריה ממשמעותם האינדיווידואלית, והופכות אותם למשימה לאומית, כזו שיש בה הגשמה למען הכלל ולכן הכלל גומל עליה בחזרה . התעדוף הזה, שנדמה במבט ראשון רק כיתרון, כפריבילגיה, מייצר "יקום עקום" — במערכת הבריאות בכללותה, ובמידה רבה גם עבור אותן נשים שעוברות את הפרוצדורה המופלאה הזו . במהלך העבודה פגשתי רופאים הגונים, אנשים שפועלים מתוך נורמות מקצועיות ואחראיות, שטובת המטופלות לנגד עיניהם . ייתכן שיחושו שהספר גורם להם עוול, כי מדובר ב"הכללה" . אכן, יש כאן הכללה, שכן הספר מצביע על כשל כולל, מערכתי, שבתוכו מתנהלים טיפולי ההפריה החוץ גופית בארץ . בקליניקות ובבתי החולים מטפלים בנשים עשרות רופאים ישרים וטובים, ובכל מקרה לא כל הכשל המערכתי מונח על כתפי האנשים בחלוק הלבן, כפי שיסופר בהמשך . אין לי עניין לשפוך, חלילה, שום תינוק עם המים וגם לא לפגוע אישית ברופא זה או אחר — משום כך שמותיהם של חלק מהרופאים הושמטו — אבל הספר הזה הוא קריאה להסתכל גם על הצד הריק של המבחנה . ייתכן שיהיו מטופלות שהספר יעורר אצלן כעס וביקורת, שהן

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא