להתמיר את הסכסוך: תובנות ממחקר בין־לאומי על יישוב סכסוכים

עמוד:55

אופקים | 55 ל ה ת מ י ר א ת ה ס כ ס ו ך | י ע ל ל ז ר מחירי המלחמה – האנושיים, הכלכליים, החברתיים או הבין- לאומיים – הם כה גבוהים, עד שהחברה מגיעה למיצוי יכולת ההכלה שלה, מה שמכונה ״מבוי סתום הכואב באופן הדדי״ . במצב זה שחקנים בעלי השפעה על השיח הציבורי – החל ממנהיגות פוליטית, דרך הנהגה אזרחית, וכלה במובילי דעה – מתחילים להציע מסגור חדש של המציאות, המדגיש כי המשך הלחימה יוביל רק להחמרת המצב, וכי האינטרס של החב רה הוא למצוא פתרונות נוספים או אחרים . שינוי השיח יכול- להתרחש בעקבות אירוע קטסטרופלי דרמטי, עליית הנהגה חדשה, הצעה חיצונית חדשה לפתרון או מתווך חדש, אך הוא יכול גם להתפתח בהדרגה כתהליך איטי של שינוי בשיח הצי בורי או עקב שילוב של כמה מהגורמים האמורים . - כך למשל, בגואטמלה, לאחר עשורים של סכסוך אלים שגבה קורבנות רבים, ששורשיו ההיסטוריים המורכבים בני מאות שנים, נוצר מבוי סתום בכמה מישורים . במישור הצבאי, למ רות הצלחות ניכרות של הממשלה מול המורדים, לא הושגה- הכרעה מוחלטת, והלחימה הפכה למה שהוגדר כ״תקיעוּת״, קרי אירועי לחימה מתמשכים בעצימות נמוכה . בו-בזמן במי שור האזרחי התפתח לחץ משמעותי מצד האליטות העסקיות- במדינה, שחששו מהמחיר הכלכלי והתדמיתי של המשך הס כסוך . המוניטין של גואטמלה כמדינה שאינה מכבדת זכויות- אדם פגע ביכולת למשוך השקעות למדינה, והמגזר העסקי החל להפעיל לחץ פנימי משמעותי לשינוי המצב . אם כן, השי נוי בגואטמלה לא התרחש בעקבות אירוע דרמטי אחד, אלא- התפתח בהדרגה, מתוך מהלכים שיצרו השפעה הדדית בין עמדות ההנהגה לשיח בחברה, וכך המשא ומתן הפך למהלך לגיטימי ורצוי בעיני חלקים הולכים וגדלים בציבור . ב . ערכים דתיים ותפקיד המנהיגות הדתית כדי לקדם שינוי במציאות מסוכסכת, יש צורך בפיתוח ערכים מסוימים בקרב כל מחנה ובפיתוח ערכים משותפים בין הצ דדים בסכסוך : ערכים דתיים המדגישים פיוס וסליחה ; ערכים- המאפשרים דיאלוג בין קהילות שונות והכלתן ; ערכי פיתוח כלכלי-חברתי, היוצרים מטרות משותפות ואינטרסים מחב רים ; תחומי עניין משותפים, המספקים בסיס ראשוני לשיתוף- פעולה ; וכן ערכים המכבדים צדק וזכויות אדם לכל הצדדים . בתוך כל אלה נמצאה חשיבות מיוחדת לערכים דתיים, אשר פעמים רבות נתפסים דווקא כמכשול לשלום . המחקר מצא כי ערכים של הכרה, פיוס, וידוי וסליחה – המשותפים לדתות רבות – יכולים לשמש כגשר אמוני ולפתוח פתח לשיח בין צדדים מדתות שונות, כמו גם בין אנשים על המנעד הדתי בתוך כל מחנה . שילובה של הדת בתהליכי השינוי מפחית את הסיכוי שזהות דתית וערכיה ינוצלו על ידי גורמים המעוניינים לקשר בין דת למלחמה . מכאן עולה גם תפקידן המרכזי של הנהגות דתיות בתהליכי שינוי – ביכולתן להציע לקהילותיהן קישור בין ערכי הדת לערכים הרואים את הפרט האחר ואת צרכיו וזכויותיו, ומתוך כך לייצר פתח לחברי הקבוצות הד תיות להיות שותפים מהותיים בתהליכי השינוי . - הניסיון העולמי מציע שתי דוגמאות מאלפות לכוחם של ער כים דתיים בקידום שינוי . בניגריה, שני מנהיגים דתיים – כומר- ואימאם, שהיו בעברם יריבים מרים – הצליחו להוביל תהליך שינוי משמעותי על ידי יצירת מודל ייחודי, המבוסס על כבוד הדדי לטקסים דתיים ועל פיתוח דיאלוג בין-דתי, תוך שימת דגש בערכי סליחה מתוך המסורות הדתיות השונות . המודל שלהם כלל עבודה מעמיקה עם צעירים משתי הדתות, שלמ דו לזהות ערכים משותפים באמצעות עיון בטקסטים דתיים . - בגואטמלה, לעומת זאת, הכנסייה הקתולית מילאה תפקיד מרכזי בתהליך השינוי על ידי יצירת חיבור בין ערכים דתיים לערכי צדק וזכויות אדם לכול . הכנסייה השתמשה במעמדה המוסרי כדי לגנות אלימות ולהגן על קהילות מוחלשות, והפ כה לגורם רב-משמעות בקידום דיאלוג ופיוס . - ניסינו לפתור סכסוך מקומי בכלים לא מקומיים, לדבר שפה זרה במקום את שפתם של רבים מאיתנו, ולהציע פתרונות שלא כללו את מרב הציבורי הישראלי . התוצאה הייתה ייאוש הולך וגואה, מבוי סתום מעשי והיעדר שיח רעיוני אמיץ ומכליל

מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר