|
|
עמוד:23
אופקים | 23 בַּקֵּשׁ שָׁל וֹם וְרָדְפֵה וּ | ד נ י א ל ה ר ט מ ן שלום של צדק והזהות היהודית מפתיע לגלות שאלוהים אינו תומך בשלום הזה שמשה מבקש ליזום עם סיחון מלך חשבון . לאחר ״דברי השלום״ שמשה שולח, התורה מספרת על כישלון מאמציו ומסגירה את הסיבה לכך : וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְחֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִִּי הִקְשׁ� ה ה' אֱלֹהֶיך� אֶת רוּחוֹ וְאִמֵֵּץ אֶת לְב� בוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶֶּה ( דברים ב ל ) . אלוהים אפילו אינו טורח להתווכח עם משה או לגעור בו על שיקול הדעת שהפעיל . הוא פועל מאחורי גבו כדי לסכל את ניסיון השלום ולוודא שתוכניתו המקורית, תוכנית המלחמה, תצא לפועל : וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה יָהְצָה . וַיִּתְּנֵהוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְאֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ . וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד . רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָדְנוּ ( דב רים ב לב - לה ) . - השלום הנעלה של משה הופך לשלום של אדנות, רודנות והרג, כדוגמת השלום של פרק כ׳ בספר דברים . איזה חלק מן הסיפור נאמץ אנחנו היום ? את ניסיון השלום של משה או את התעקשות האל על מלחמה ? חז״ל בחרו באפש רות הראשונה : - זֶה אֶחָד מִשְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁאָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ לִמַּדְתַּנִי . . . הַשְּׁלִישִׁית, כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָָּדוֹשׁ בָּרוּךְהוּא עֲשֵׂה מִלְחָמָה עִם סִיחוֹן ; אֲפִלּוּ הוּא אֵינוֹ מְבַקֵָּשׁ לַעֲ שׂוֹת עִמְךָאַתְּתִּתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה . . . וּמשֶׁה לֹא עָשָׂה- כֵן, אֶלָּא מַה כְּתִיב – ׳וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים׳ . אָמַר לוֹ הַקָָּדוֹשׁ בָּרוּךְהוּא : חַיֶּיךָשֶׁאֲנִי מְבַטֵּל דְְּבָרַי וּמְקַיֵּם דְְּבָרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר : ׳כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָאֵלֶיהָלְשָׁלוֹם׳ ( דברים כ, י ) . כֵּיוָן שֶׁלֹא קִבֵּל סִיחוֹן הִפִּילוֹ הַקָָּדוֹשׁ בָּרוּךְהוּא מִפְּנֵיהֶם ( במדבר רבה, יט לג ) . חכמים משכתבים מחדש את סיפור המלחמה . הם הבינו נכונה את המרד של משה, אבל בחרו לשנות את תגובת האל . במקום אלוהים שמבטל את תוכניתו של משה, חז״ל מציגים אלוהים שמודה : ״לימדתני ; חייך שאני מבטל דברי ומקיים דבריך״ . אם לא די בכך, במחי יד הם עורכים את הטקסט המקראי, ומשמי טים ממנו את העובדה כי האל הוא זה שהקשה את לב סיחון . - בשכתוב החז״לי של הסיפור, זוהי החלטה עצמאית של סיחון, המסרב לשלום של צדק וכופה עלינו לצאת למלחמה . משה ואלוהים יחד מאמצים את ערכו של שלום של צדק . יתרה מזאת, סופו של המדרש מחבר בין סיפור חשבון ובין פרק כ׳ בדברים, ובכך הופך גם את קריאת השלום של פרק כ׳ משלום של אדנות לשלום של צדק . במדרש אחר חז״ל מעמידים את התנהגותו של משה כאן כדגם לרדיפת השלום שעליה מצווה ספר תהלים : ׳בַּקֵָּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ' – בַּקֵָּשׁ שָׁלוֹם בִּמְקוֹמְךָ, וְרָדְפֵהוּ בְּמָקוֹם אַחֵר . וְכֵן עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָָּדוֹשׁ בָּרוּךְהוּא ׳הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה׳, רָדְפוּ אֶת הַשָּׁלוֹם : ׳וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָ כִים אֶל סִיחֹן אֶעְבְּרָה נָא׳ ( במדבר רבה, יט כז ) . - כאשר האדם נמצא בגיא צלמוות, הוא אינו חפץ רק בישועה ובביטחון, אלא זקוק גם לחזון . עליו לדמיין תמונת מציאות שתמלא את חייו בהשראה ובתקווה . עליו להאמין שמלחמת הקיום לא תהיה גורל ילדיו ונכדיו, שהם לא ייאלצו לחצות את אותו גיא צלמוות
|
|