|
|
עמוד:109
אופקים | 109 ל ס י י ם מ ל ח מ ת א ח י ם ל פ נ י ש ה ח ל ה | נ ע מ י א י ס ן ב ן-ש י מ ו ל נערך בין הסיעות היריבות – כמו בכּלל השני של הסטזיס היווני שהוזכר לעיל . הדמיון למודל היווני בולט בארבעה היבטי מפתח : ראשית, אנחנו עומדים מול סכסוך פנים-משפחתי, שמקורו בסיפור פי לגש בגבעה ; שנית, ניתן לזהות את נחישותו של הגוף החברתי- להיטהר מן האלמנטים הפלגניים בתוכו ( לרבות האשמת מי שעומד מן הצד במלחמה נגד רוע מוסרי המכרסם בגוף החבר תי ) ; שלישית, המודעות החריפה לכך שאיחוד מחודש יושג רק- באמצעות נישואים, כלומר באמצעות כינון מחודש של הקשר המשפחתי ; ורביעית – וזהו מרכיב חשוב במיוחד – מנגנון החנינה והשִכחה : במסורת היהודית הפך הסיפור הטרגי הזה לחגיגה שמחה, הנערכת בט״ו באב בכל שנה, ובה נערות צעי רות מחפשות להן חתנים . - מלאכת עיבוד הזיכרון הקולקטיבי הזאת, ש״החליקה״ את סיפורה של מלחמת אזרחים מחרידה והפכה אותה לסיפור של מפגשי שידוכים, מזכירה את דבריה של ניקול לורו על אתונה : הנטייה להפוך את זֵכר הסטזיס ל״חגיגה משפחתית״ . עצם מעשה השכתוב מאלף ; הוא מראה שאבותינו הבינו, בדו מה ליוונים, שפתרונה של מלחמת אזרחים מחייב את כינונם- המחודש של קשרי משפחה – בין שבאופן סמלי ובין שבאופן ממשי . סוף דבר איני מבקשת לייבא חזרה את המודל היווני הקדמון, שכידוע לא היה מושלם . אולם רציתי להציע כי אף שלנוירוזות הקול קטיביות והתרבותיות היהודיות נגד העיסוק במלחמת האחים- יש יתרונות מסוימים ( בעיקר : הימנעות משפיכת דם ) , בתצו רתן הנוכחית יש להן גם פונקציה מטשטשת . לצד המלחמות- הקיומיות של מדינת ישראל, מתפתח לנגד עינינו מתח פני מי המזכיר מלחמת אזרחים . מתח זה נוגע לשאלות יסוד : מי- באמת שייך למפעל הישראלי ? מהי צורת החיים הפוליטיים הרצויה לנו ? איזו שאלה חברתית ראויה למאבק ולמחלוקת עמוקה ? וכיצד ניתן ליצור אחווה פוליטית ישראלית חדשה, המשלבת בהצלחה בין המסורת היהודית ובין הערכים הפולי טיים הישראליים המודרניים ? - ובאשר לאפשרות של מחילה או שכחה, שאת ערכן כבר הדג שתי : אין הכוונה לוותר על החתירה לאמת ( חתירה שדורשת- ועדת חקירה ממלכתית ) או על תביעת אחריות מהדרג הפולי טי . מדובר בצורך לדמיין טיהור קולקטיבי, במעורבות הציבור ; - תהליך של ריפוי לאומי משותף . נעמי איסן בן-שימול היא עמיתה בתוכנית ״משכילות״ במכון הרטמן ועמיתה בפרויקט המחקר Local Law Under Rome באוניברסיטה העברית .
|
|