|
|
עמוד:107
אופקים | 107 ל ס י י ם מ ל ח מ ת א ח י ם ל פ נ י ש ה ח ל ה | נ ע מ י א י ס ן ב ן-ש י מ ו ל של פוליטיקאים ישראלים רבים, הזכות להיבחר איננה זכות בלתי מעורערת . לבסוף, הכלל השלישי : בשנת ,403 לאחר מלחמת האזרחים באתונה שהסתיימה בתבוסת האוליגרכיה, התחייבו הדמוק רטים המנצחים, בהנהגתו של ארכינוס, שלא להזכיר בשום- אופן את האירועים שהתרחשו בעבר . פרקטיקה זו של חנינה ושִכחה ממוסדות אינה סתם אמנזיה קולקטיבית, אלא תנאי לבנייה מחדש של הקשר החברתי . הטקסיות והרשמיות הכ רוכות בטקסי ברית ונדר אומנם אינן שכיחות עוד בימינו, אבל- גם כאן לא בלתי אפשרי לדמיין צורות דומות, גם אם עדינות יותר, של שִכחה חלקית או של זיכרון סלקטיבי לאחר מלח מת אחים . כך, אף שהנושא טרם יוּשב, והוא כרגע פצע פתוח- בבשרה של החברה הישראלית, ייתכן שהנרטיב הממלכתי שלאחר המלחמה יצטרך להתקבע סביב הבְּדָיה ההכרחית, ולפיה העם כולו רצה בהשבת החטופים ופעל למענה . נרטיב כזה ינקה את מצפון הציבור ויאפשר להתמקד בכשלים וב פגמים המוסריים של הדרג הפוליטי . השיח הציבורי הנוכחי- באשר לחטופים שכבר שוחררו נוטה במובנים מסוימים לכיוון זה . שלושת הכללים הללו יחד משרטטים פוליטיקה מעשית של מלחמת אזרחים : הכרה בטיבה הפוליטי ( הכלל הראשון ) ; האי-אפשרות להתנער ממנה ולעמוד בצד ( הכלל השני ) ; והצורך לארגן את שכחתה כדי לאפשר שיקום ( הכלל השלי שי ) . הם מצביעים על כך שמלחמת האזרחים איננה פתולוגיה- חברתית, והיא עשויה להיות הרגע שבו חברה מתמודדת סוף- סוף עם הסתירות העמוקות ביותר הגלומות בה . פילגש בגבעה : קריאה מחודשת תיאור מלחמת האחים החותם את ספר שופטים, לאחר סי פור פילגש בגבעה, מציג מקבילה מאלפת לתפיסת הסטזיס- היווני . 7 כזכור, הסיפור נפתח באונס קבוצתי וברצח אכזרי של אישה הנמסרת לידי בני-בלייעל משבט בנימין בידי בעלה האנוכי וחסר עמוד השדרה . לאחר מכן מכריזים שאר הש בטים מלחמה על שבט בנימין, ונשבעים שלא להשיא עוד- את בנותיהם לבני השבט . שבועה זו היא הסימן הברור ביותר לקרע מוחלט, ויכולה להיקרא כתיאור פרדיגמטי של מלחמת אזרחים מקראית עם כל המרכיבים שזיהינו במודל היווני . ראשית ומעל הכול, אנחנו מוצאים את הפרדוקס היסודי של הסטזיס : סכסוך שמאיים על עצם קיומה של המשפחה ( במובן 7 . הניתוח שאני מציעה כאן מתעלם במכוון מן המסגור שהעניק העורך המקראי לסיפור פילגש בגבעה, ובוחן את הסיפור כשלעצמו ללא הפרשנויות המסורתיות שניתנו לו . הרחב של קהילה שבטית ) , שניתן ליישבו רק באמצעות שי קום של קשרי המשפחה . כמו במקרה של חטיפת הנשים הס- בּיניות – המקבילה הרומית – גם ספר שופטים מציע פתרון- באמצעות נישואים הכרוכים בחטיפת נשים, נשות יבש גלעד . כך משתלבים מחדש המוּדָרים במרקם היחסים המשפחתיים . כמובן, אין כוונתי לשבּח את חטיפת הנשים וגם לא את טבח הגברים ביבש גלעד, שקדם לחטיפה זו, אלא לציין שמי שמש למים את מחיר פתרונה של מלחמת האזרחים הם דווקא אלו- ששמרו על ניטרליות ובחרו שלא להשתתף בה, ואילו הפיוס אף שהנושא הוא פצע פתוח בבשרה של החברה הישראלית, ייתכן שהנרטיב הממלכתי שלאחר המלחמה יצטרך להתקבע סביב הבְּדָיה ההכרחית, ולפיה העם כולו רצה בהשבת החטופים ופעל למענה . נרטיב כזה ינקה את מצפון הציבור ויאפשר להתמקד בכשלים ובפגמים המוסריים של הדרג הפוליטי
|
|