|
|
עמוד:71
אופקים | 71 ד ב ר י ש ל ו ם ו א מ ת | א ל ו ן ש ל ו ברצוני לטעון כי אין היתכנות לשלום בארץ ישראל מבלי שי נוי אתוס בסדר גודל דומה בקרב הפלסטינים, שינוי שידרוש- מהם לוותר על ציפור נפש שלהם . את ציפור הנפש הזאת אכנה האידיאל האלג'יראי : שחרור כלל פלסטין, חיסול הריבונות הישראלית וטיהור ( מלא או חלקי ) של השטח מיהודים, וכל זאת באמצעות "התנגדות" אלימה ורצחנית . אין ספק שזהו האתוס השליט כיום ברצועת עזה, והוא מתגלם בחמאס שנ בחר כגוף השולט בה ומנהיג אותה . לגבי הרשות הפלסטינית,- השולטת ביהודה ושומרון – המצב לא ברור דיו . להבנתי, מדי ניות המשכורות למחבלים, התכנים החינוכיים, ההסתה במס- גדים, הסירוב לשלול את חמאס או להתנער ממנו ועוד, אינם- מאפשרים לתת אמון מלא בכך שהרשות הפלסטינית זנחה את האתוס האלג'יראי . הקביעה הזאת אינה קונטרוברסלית במיוחד ; זו הרי, אולי בני סוח מעט חד יותר, הנחת העבודה של הפרדיגמה הדומיננטית- בחברה הישראלית בשני העשורים האחרונים, זו שזכתה לכינוי ה"קונספציה" – ניהול הסכסוך . אין פרטנר . ובכן, מה עושים עם העובדה שאין פרטנר ? התשובה הישראלית לשאלה הזאת עד השבעה באוקטובר הייתה : מחכים . זה הרי עניין שלהם, הם צריכים להשתנות . נחכה אפוא עד שישתנו, או עד שאירוע בלתי צפוי ישנה משהו במציאות הגיאו-פוליטית באופן שאפ שרות חדשה תוכל להופיע . - ובכן, חיכינו, ואירוע בלתי צפוי אכן הגיע בדמות האסון החמור ביותר לעם היהודי מאז השואה, ובעקבותיו המלחמה הארוכה וההרסנית ביותר מאז הקמת המדינה . טרם נדע אם ואיך שינה אירוע זה את המציאות הגיאו-פוליטית שלנו . אך דבר אחד חובה עלינו להסיק ולעולם לא להדחיק מאירוע זה, על טבעת החנק הרב-זירתית שכמעט התהדקה עלינו במהלכו : הברבור השחור הבא הוא היתכנות ברורה, והוא עלול גם לשנות את המציאות הגיאו-פוליטית, כך שמדינת ישראל תחדל להיות חלק ממנה . אלג'יראיזם פלסטיני אינו רק מכשול בלתי עביר לשלום ; הוא גם איום קיומי . אולם האלג'יראיזם הפלסטיני הוא איום קיומי לא רק עלינו, אלא גם עליהם . מלבד העובדה שהוא מבטיח את המשך האלי מות המסלימה, שמביאה רק ליותר ויותר אובדן גם בצד שלהם,- הרי אם הסכסוך אכן יסתיים לא בחורבנה של ישראל, אלא בחורבנם של הפלסטינים, יהיה זה בגלל האלג'יראיזם . הוא זה אשר עלול להביא את ישראל למצב שבו היא תיאלץ להחריב אותם . אם היא זו שתשרוד . ודבר זה חייב להיות ברור : אם נגיע למלחמת גוג ומגוג בין ישראל לפלסטינים ולתומכיהם, כלל לא ברור שישראל היא זו שתצא מזה בחיים, או שמה שייוותר ממנה אחרי חורבן הפלסטינים לא יחוסל בידי ההשלכות שיהיו לכך . ההכרה הזאת צריכה להוביל אותנו למסקנת המשך : איננו יכו לים להמשיך להשאיר את העניין הזה "אצלם" . איננו יכולים- להרשות לעצמנו "להקפיא מצב" עד שהם, באורח כלשהו, יש תנו מעצמם ויחליפו את האתוס האלג'יראי בווקטור פעולה- אחר . עלינו לנקוט צעדים יזומים כדי לשנות זאת בעצמנו . על מנת שישראל תוכל לשרוד, שלא לומר בשביל שיהיה סיכוי לשלום – ודוק, שלום ולא "הסכם שלום" – על הישות הפלס טינית לעבור תמורת-זהות, הכוללת הקרבת ציפורי נפש המק- ננות בה בעוצמה כבר מאה שנים . - * * * כדי לא להגיע למלחמת גוג ומגוג, שלא תוכל להסתיים אלא בחורבנו של אחד העמים, האתוס האלג'יראי חייב להשתנות . פירוש הדבר הוא שהפלסטינים נדרשים לעבור תמורת-זהות מהסוג שהציל אותנו : לקחת את אידיאל פלסטין השלמה הפלסטינים נדרשים לעבור תמורת-זהות מהסוג שהציל אותנו : לקחת את אידיאל פלסטין השלמה וההתיישבות בנחלת אבותיהם, ולהבין שהם יכולים בלעדיו, ולא יכולים איתו ; ולהחליף את אתוס ההתנגדות האלימה באתוס של התפשרות וחתירה לשלום . הם מוכרחים להשתנות
|
|