|
|
עמוד:41
אופקים | 41 ה ש ל ו ם ש י י ו ו ל ד מ ן ה ר ו ח | מ ל י ל ה ה ל נ ר-א ש ד שהייתם בחביבות, באהבה, מקדמת דנא, כך גם מכאן והלאה אל תפרשו זה מזה, עד שהקדוש ברוך הוא ישמח עמכם ויק רא עליכם שלום, ויימצא בזכותכם שלום בעולם . זהו שכתוב : - ( תהלים קכב ח ) ״לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ" ( זוהר ח״ג, נט ע״ב ; בתרגום ) . המשימה תובענית . עלינו, בני האדם, להכיר במצב הבלתי מתוקן שבעמידה אלו מול אלו כלוחמים בקרב המוכנים להרוג זה את זה ; ללמוד את מקורותיו הגלויים והסמויים של מצב זה ; להצליח להתייצב האחד אל מול פני האחר, פנים בפנים ; למצוא את האהבה בפני האחר ; לפנות בינינו מקום לשכינה ולהשתתף במשימה של ריבוי השלום בעולם . על פי הזוהר, השלום והבאת שלום כרוכים בעבודה רוחנית : השראת שכינה, הגברת נוכחות פניה הנקביות של האלוהות במציאות, היכולת לראות את פני האחר ולאזן ולחבר בין הזכרי לנקבי . כמובן, הסיפור הזוהרי פונה במקורו לגברים יהודים בתביעה זו . בני עלייה, המקובלים, הם הנמענים של התורות הזוהריות על אודות פנים, אהבה, אחווה ושלום . אבל היום, בעולמי שלי, הזוהר הוא גם שלי, והסיפור הזה טוב מכדי להשאיר אותו רק בין דפיו של הזוהר, ידוע ואהוב רק ליודעי ח״ן . הסיפור הזה מלווה אותי כל חיי ומפנה אליי את השאלות הללו, בתוך המציאות שבה אני חיה . כיצד משרים שכינה ? כיצד מחוללים מצב של פנים אל פנים ? כיצד מביאים שלום לעולם ? אי של שלום מאז שעמדתי על דעתי, היו הכיבוש ועוולותיו נושא כואב ומייסר עבורי . השתתפתי בחוגים שונים של השמאל הרדיק לי מאז ימי נערותי . הייתה זו חניכה מעניינת, אך מעולם לא- הרגשתי קשר עמוק לשפות האידיאולוגיות המרקסיסטיות או לשפת זכויות האדם המופשטת שעמדו במרכז השיח של החו גים הללו . ההתנגדות שלי נבעה ממקום אמוני ורוחני . הכיבוש- נתפס אצלי כחילול השם, חילול התורה, חילול כבוד האדם, חילול כל מה שנראה לי קדוש ואהוב ביהדות כפי שהנחילו לי אותה אבי ואימי . הכוחנות, האלימות, הנישול, ההתכחשות והביזוי שהייתי עדה להם בהתנהגות של ישראלים כלפי פל סטינים חרטו בנפשי צלקת בל תימחה . הכיבוש נקשר אצלי- לחטאים שחטאה יהודה, שאין עליהם תשובה וכפרה . ״עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" ( קהלת ח ט ) – רע לשולט ורע לנשלט . בשנת ,2000 בעיצומם של אירועי האינתיפאדה השנייה, זימן אותי חברי גבי מאייר לגליל, לאירוע מיוחד במינו . דווקא עכ שיו, הוא אמר לי, כשהכול סוער ואלים, עלינו להיפגש זה עם- זה, יהודים וערבים . גבי, איש בעל חזון נבואי ופואטי, כינס יחד אוסף מנהיגי דת יהודים וערבים, מוזיקאים נהדרים ורוח צבעונית של הריינבאו . כך, בלב האלימות יצרנו אי של שלום שבו שוחחנו, יהודים וערבים, התפללנו, למדנו, בכינו ורקדנו . וידעתי – כאן מקומי . כך החלה לפעול ה״סולחה״ . מאז, במשך עשרים וחמש שנים, פועלת עמותת ה״סולחה״ לקיום מפגשים בגובה העיניים בין ישראלים לפלסטינים, בעי קר תושבי השטחים . - לומדים להרגיש הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא מורכב, עקוב מדם ורווי רג שות פחד ושנאה . הסכנה הגדולה הטמונה במצב כזה היא דה-- הומניזציה של האנשים החיים בצד אחד של המתרס על ידי הנמצאים בצידו האחר – יהודים נגד פלסטינים ופלסטינים נגד יהודים . הפחד, האיבה והשיח הקיצוני הולכים ומוחקים את פניהם האישיות והייחודיות של בני אדם . כאשר העומד ה"סולחה" נטלה על עצמה את המשימה של השבת הפנים לכולנו . השבת הפנים על ידי מפגש אמיתי וחי עם אנשים מן הצד השני, על ידי הקשבה לסיפורים האישיים והקולקטיביים שעיצבו אותנו, ישראלים ופלסטינים, על ידי ההיזכרות באנושיותנו המשותפת כברואים בצלם אלוהים
|
|