|
|
עמוד:69
אופקים | 69 ד ב ר י ש ל ו ם ו א מ ת | א ל ו ן ש ל ו שאלתי אותה מדוע היא לא יכולה להתייחס לשטחי יהודה ושומרון באותו האופן שהיא מתייחסת לאזורי הארץ המובט חת הנמצאים בשליטת לבנון, סוריה וירדן, או באופן שבו היא- מתייחסת לאידיאל של בניית בית המקדש, כלומר : לדחות את הגשמת האידיאל הזה אל עתיד משיחי רחוק ולהשלים עם חוסר הגשמתו בזמן הריאלי . היא אמרה שזה בלתי אפשרי . לא הייתה לי ההזדמנות לדחוק בשיחה הלאה, אך אילו הייתה לי, הייתי ממשיך ומקשה : ואם משמעות ההתעקשות על הח זקת יהודה ושומרון הייתה חורבן מדינת ישראל, האם עדיין- היה זה בלתי אפשרי ? אני מניח שהיא הייתה עונה לשאלה בטענה באשר למציאות : זה לא המצב . זו כמובן תשובה שלא ממין העניין . השאלה אינה חקירה ריאלית בסוגיה האם מפעל ההתיישבויות מסכן את מדינת ישראל, אלא שאלה עקרונית בדבר סדרי עדיפויות . אולם אני חושד שבת השיח שלי הייתה ממאנת לדון בשאלה שהייתה מכריחה אותה לומר : ישנן נסי בות שבהן הייתי מוותרת על ציפור נפשי – ההתיישבות . - הייתי עד לדינמיקה דומה בהרצאה שנכחתי בה יום לפני הכ רזתו של הנשיא טראמפ על פינוי רצועת עזה מתושביה לטו- בת שיקומה בידי ארצות הברית . את ההרצאה העביר פרופסור- בעל שם, פילוסוף ומשפטן, בענייני מוסר מלחמה, בהקשר של מלחמת חרבות ברזל . אחד הנוכחים בקהל – לוחם מילואים שבילה במהלך המלחמה יותר ימים במדים מאשר בחייו האז רחיים – שאל אותו על המוסריות של פינוי חלק מהאוכלוסייה- למדינות שכנות או של סיפוח חלק מרצועת עזה, בהינתן שצ עדים כאלו יוכלו להבטיח שקט לטווח ארוך . תשובתו של הפ- רופסור הייתה, בתמצית, שזה לא אפשרי, וגם אילו זה היה אפ- שרי, זה לא היה עובד . כלומר, גם הוא לא ענה על השאלה, אלא- ברח ממנה . הנחת המוצא של השאלה הייתה שפעולות כאלו עשויות לקדם או להביא שלום . בהינתן שכך, האם הן מוסריות ? על כך לא התקבלה תשובה . מה מסביר את הבריחה של הפילוסוף ? הרי היה ביכולתו לע נות את התשובה הפשוטה והמתבקשת על פי תפיסת העולם- שהציג : לא . גירוש אוכלוסייה וסיפוח שטח הם בגדר ייהרג ובל יעבור : הם אינם מוסריים, גם אם בכוחם לייצר ביטחון, לקדם שלום ולמנוע קטל והרס בממדים עצומים . אולם הוא לא ענה כך . אין לי איך לפרש זאת אלא שאילו היה מציג בפני עצמו את השאלה במלוא בהירותה, לא הייתה לו ברירה אלא להודות בפני עצמו ובפני הנוכחים בדבר-מה בלתי נסבל עבורו – שצ עדים כאלו עשויים להיות מוצדקים מוסרית בנסיבות חריגות,- ושנסיבות כאלו עלולות להתקיים . מה שאותו פילוסוף מזהה כעניין קיומי – סירוב בלתי מתפשר לסיפוח ולגירוש – הוא למעשה ציפור נפש . כל עוד אנחנו מסרבים לשאול את עצמנו שאלות כאלו ולענות עליהן בכנות כואבת – כל עוד אנו לא מוכנים לדון בציפורי הנפש שלנו ולהיות נכונים לוותר על אלה אם חס ושלום ית עורר הכורח – לא נהיה יוזמים, ולא נהיה מוכנים לתרחישים- ולאירועים שיתפתחו במסגרת הסכסוך הזה, אלא ניוותר פסי ביים ונגררים באופן שיוביל בהיתכנות עוד יותר גבוהה לסיום- הסכסוך בדרך שאנחנו ממאנים לחשוב עליה . ויתור על ציפורי נפש אינו משול לאובדן הזהות, אבל הוא כן כרוך במשבר זהות קשה, המחייב, במובן עמוק, שינוי של הזהות . להפוך, במובן משמעותי כלשהו, לאחר ממי שאני . זה תהליך קשה ביותר, ונדיר שהוא מתרחש שלא במקרי קיצון ובתגובה על משבר . אבל הוא אפשרי . אין דוגמה המעידה על כך יותר מאשר העם היהודי . * * * אפשר לערוך דיונים מלומדים מאוד בשאלה אילו גורמים פרק טיים, גיאו-פוליטיים ואחרים אפשרו את הקמת מדינת ישראל ; - נחמה גולן, ש פת האמת ) פרט ( , ,2014 תצלום
|
|