|
|
עמוד:94
94 | אופקים הן "קודש" למטרה נעלה, כגון איסוף מצרכי מזון לנזקקים או . סיוע רפואי 3 באופן דומה אפשר לומר שלצבא יש מעמד "מקו- דש" בחברה הישראלית גם מעבר לממדים הדתיים של המו שג . ובכל זאת, אני מבקש להתמקד במובן הדתי של הקדושה,- כלומר : זיקה משמעותית אל האל, או אל רצונו ומצוותיו, המ עניקה לדבר הקדוש מעמד מיוחד בהוויה הדתית . זאת בוודאי- אינה הגדרה מדויקת או בלעדית, אך היא מספיקה לצורך הדיון הנוכחי . יש קשר בין המובנים השונים של מושג הקדושה, אך אין חפיפה ביניהם . לכן בביקורת שאציג על תפיסת קדושת המלחמה, אי נני מתכוון לפגוע בכבוד החיילים או לזלזל בהקרבה ובמסירות- הנפש הכרוכות בשירות . אני גם מודע לכך שלתפיסה המקדשת את הצבא יש שורשים וענפים רבים במסורת היהודית, 4 החל מהכתוב המצווה "וְהָיָה מַחֲנֶיךָקָדוֹשִׁ" ( דברים כג טו ) , שלפי פירושים מסוימים ( אם כי בלתי הכרחיים, לטעמי ) מייחס קדו שה למחנה הצבאי ולמלחמה, וכלה ברב צבי יהודה הכהן קוק,- שקבע : 5 ממתן תורה בסיני יש לנו הוראה לכבוש את הארץ וזוהי מצווה . כשיודעים שזוהי מצווה, אז יודעים את הקדושה של צה״ל [ . . . ] צה״ל הוא קדושה מוחלטת, מסמל שלטון עם ה׳ על ארצו . 6 קדושת מדי הצבא בישראל היא קדושה עצמית מקורית . זו קדושת כל מכשירי המצווה, מכל הצ דדים, מכל הטנקים, קדושת הטנק שלנו [ . . . ] יש- לזכור פעם אחת ולתמיד, פעם ובהחלט, באמו נה שלמה בדברי תורת אמת : מה שהוא קודש- הוא קודש ! עם קודש הוא קודש, וגוף קודש הוא קודש [ . . . ] מדינת ישראל וסידור השלטון בישראל – הוא קודש . וכן כל מה ששייך לקיום מצווה זו, כל הטנקים ושאר כלי הנשק, בין שהם מתוצרת 3 . לפי שורץ, שם, עמ' ,253 שימוש דומה מתועד כבר בכתובים אחדים במקרא, העוסקים ב״דבר מובדל, מופרש ומוקצה לייעוד מסוים״, לעיתים גם ״ללא קשר עם תחום האל ועבודתו״ . 4 . לא אעסוק בכך במאמר זה, אך מן הראוי לזכור שהקישור בין דת או תיאולוגיה למלחמה איננו חידוש של המקרא או של המסורת היהודית, ותפיסות שונות באשר למעורבות אלוהית במלחמה ולמעמד הדתי של הצבא קיימות גם במסורות דתיות ולאומיות אחרות . 5 . על השקפותיו של הרב צבי יהודה קוק בפרט, ועל התפיסות המקובלות בציונות הדתית בכלל, ניתן לקרוא בספרו של דרור גרינבלום, מגבורת הרוח לקידוש הכוח : כוח וגבורה בציונות הדתית בין תש״ח לתשכ״ז, רעננה תשע״ז ; ראו גם מאמרו של רונן לוביץ, ״צבא ומלחמה בהגות של הציונות הדתית״, משה רחימי ( עורך ) , עמדו״ת : עםָמדינהָתורה, כרך א : הכיפה והכומתה, אלקנה תש״ע, עמ' 115 – 138 . 6 . הצפה , ה' באייר תשי״ג . הקטע נידון אצל גרינבלום, מגבורת הרוח לקידוש הכוח , עמ' 110 ( בהערה 30 שם נפלה טעות בציון תאריך הפרסום ) . 7 . שלמה אבינר ( עורך ) , שיחות הרב צבי יהודה : ארץ ישראל , ירושלים תשס״ה, עמ' 268 – 269 ( ההדגשה במקור ) ; נידון אצל לוביץ, ״צבא ומלחמה״, עמ' 120 . עצמנו בין שהם מתוצרת הגויים, כולם שייכים לקדושה הזאת . 7 אלה הם דברים חריפים ונחרצים . אפשר לשער שלא כל מי שמייחס קדושה למלחמה וללוחמים מחזיק בהכרח בתפיסה זו . אך דברי הרב צבי יהודה הכהן קוק ממחישים היטב את החלת המושג ״קדושה״ על הצבא : הקדושה היא ״אלוקית״, ״מוחלטת״, ״עצמית מקורית״, ונובעים ממנה ״מכשירי מצ ווה״ – אין מדובר רק בערך חשוב, נכבד ואפילו חיוני, אלא- אף בדבר שיש לו זיקה אל האלוהות, המקנה לו מעמד מיוחד ונצחי . אין לי כוונה להתווכח עם תפיסה מסוימת ביחס לקדושת המלחמה, או לבחון באיזו מידה התפיסות השונות נאמנות למקורות הקדומים . אסתפק בטענה צנועה יותר, והיא שייחוס קדושה למלחמה הוא, לכל הפחות, לא הקול היחיד והבלעדי שהמסורת היהודית משמיעה בנושא זה . לשם כך אעיין במ קורות אחדים, שעולה מהם דווקא ניגוד בין קדושה – או בין- נוכחות ותשומת לב אלוהיות – למלחמה . אפשר להתווכח על מידת חשיבותם ומרכזיותם של המקורות הללו, אך אני מקווה שיהיה קשה יותר להתווכח על עצם קיומה של תפיסה חלופית זו במקורות . זה חשוב משום שלעיתים קרובות מתק בל הרושם שיש זהות גמורה בין עמדה ״יהודית״ לבין קידוש- המלחמה, ואילו הצבעה על מחירי המלחמה והסתייגות מקי דושה נתפסות כעמדות חיצוניות למסורת . - ב . מדוע לא בנה דוד את בית המקדש ? ספר דברי הימים מגולל את תולדות ישראל מבריאת העו לם ועד שיבת ציון, תוך התמקדות מיוחדת במלכות בית דוד . - בתיאור תקופת המלוכה נשענים מחברי ספר דברי הימים באופן ניכר על ספרי שמואל ומלכים, אך לעיתים קרובות מש מיטים, מתקנים או מוסיפים אירועים ורעיונות, על פי מקורות-
|
|