|
|
עמוד:64
64 | אופקים בְּנֵיכֶם יִקָָּ֗ ח . . . וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם יִקָָּח . . . וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָָּח״ – שמואל א׳, ח יא - יד ) , ואילו הקב״ה מבהיר לו במילים מדהימות בחריפותן כי ״לֹא אֹתְךָמָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְעֲלֵיהֶם ! ״ ( שם ז ) . המלך, עבור העם, הוא תחליף לאל . עם ישראל רוצה במלך כדי לאחד תחתיו את השבטים, בעיקר במובן הצבאי : כדי שיהיה לעם מנהיג צבאי שיוכל להנהיגו במלחמות ״ככל הגויים״ . בני ישראל מאסו במחזוריות המע גלית של ימי השופטים, מאסו בתנועה של שקט-חטא-עונש-- זעקה-ישועה-שקט, שליוותה אותם מאז הכניסה לארץ, ושב מסגרתה הידרדרותם המוסרית והדתית מתורגמת להידרדרות- ביטחונית, עד להיחלצותו של האל, להצילם בידי שופט – במינוי זמני . העם סבור, כאמור, שמלך יבטיח להם ביטחון ללא תלות בהתנהגותם . העם המאוחד יהיה מסוגל להגן על עצמו מול אויבים גם אם יחטא . הוא יוכל לעשות זאת גם אם המלך יחטא . מצבם הרוחני והמוסרי של העם ומלכו יחדל להיות רלוונטי, והרי זאת אינה אלא משמעותו העמוקה של המיאוס של העם מהנהגת האל . בני ישראל מאסו משפוט האל אותם, והם רוצים מלך שיחליף שופטים ארציים ושופט עליון . כשמ לך בשר ודם ימלוך עליהם, לא יוכל עוד האל, המלך המודח,- להעניש אותם . * * * הבעיה עם המשיחיות אינה אפוא רק התפיסה המבקשת קץ, הדורשת הסדר סופי ומוחלט, ואף אינה רק הניסיון לכפות על המציאות מסגרת דוגמטית, חסרת גמישות ובלתי-משת נה, שממצה את סך היצירתיות והדמיון החיוביים של קבו- צה מסוימת ברגע מסוים . צד שני ומשלים של אלו הוא הני- סיון לחמוק משינוי, מהתפתחות, ובעיקר – מאחריות . הרצון- להיפטר מהצורך להתמיד ולעמוד בנורמות מוסריות ודתיות בסיסיות . ואכן, בימי המלכים בני ישראל חדלים להיות בקשר ישיר עם האל . במקום לדבר איתם דרך המאורעות ההיסטוריים שהם חווים, אלוהים עובר לסוג חדש של שיח : שליחת נביאים . האל שולח את נביאיו שניצבים מול העם, ואף יותר מכך מול המלך, גוערים בהם ומתרים בהם שיעשו הטוב בעיני האל . ההיסטו ריה עצמה, על מחזוריותה הפדגוגית, נדחקת אחור . אלוהים- דוד ) דוכי ( כהן, פאצ' , שטיח צמר אקרילי בטכניקת טאפטינג, ,2024 45 × 68 ס"מ
|
|