|
|
עמוד:63
אופקים | 63 א י ן פ ת ר ו ן ק ס ם | ת ו מ ר פ ר ס י ק ו משופעת במופעים של התערבות אלוהית ניסית . 1 יש להדגיש זאת : ימי השופטים אינם תקופה שבה ״עזב ה׳ את הארץ״ ( יחזקאל ח יב ) , אלא אדרבה, ימים שבהם עם ישראל מתנ סה שוב ושוב בחוויה קולקטיבית של ראיית המעשה האלוהי,- שבא לידי ביטוי בשינוי המציאות ההיסטורית . הכול עדים לכך שההיסטוריה מונהגת על ידי האל, המגיב באופן ישיר להת נהגותם של בני ישראל, על חטאיהם, תשובתם וזעקותיהם . - עם זאת, ההתערבות האלוהית בהיסטוריה היא מוגבלת, אנטי-משיחית . היא אינה מייצרת שינוי חד-פעמי, מוחלט ונ צחי . כל הניצחונות הצבאיים הם מקומיים ומגיעים רק אחרי- סבל, שנגרם על ידי שעבוד צבאי, שנגרם, כאמור, על ידי חטא מצד עם ישראל . הרווחה שהם מביאים אף היא זמנית, ובאופן ידוע נמשכת בדרך כלל ארבעים שנה . שלוש פעמים בספר שופטים מסופר לנו אחרי הניצחון : ״וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה״ – בימי השופטים עתניאל בן קנז ( ג יא ) , דבורה הנביאה ( ה לא ) וגדעון בן יואש ( ח כח ) – ואילו אחרי ניצחונו של אהוד בן גרא הארץ שקטה שמונים שנה ( ג ל ) . למעשה, מובהר לנו באופן מובהק שהבעיות תמיד חוזרות, באופן מחזורי, אחרי אותן שנות שקט . כך מילות הסיום של שירת דבורה, שירת הניצחון הגדול על סיסרא, מתחברות באופן מיידי עם האקספוזיציה שמתארת את השעבוד של יש ראל בידי המדיינים, שבתורו ייפתר רק כשיעלה השופט גדעון : - כֵּן יֹאבְדוּ כׇל אוֹיְבֶיךָה׳ וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְ בֻרָתוֹ, וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה . וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂ- רָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי ה׳ וַיִּתְּנֵם ה׳ בְּיַד מִדְיָן שֶׁבַע שָׁנִים . - ( ה לא ; ו א ) האויבים אובדים, הארץ שוקטת, ישראל עושים רע, אלוהים נותן אותם בידי אויביהם . וחוזר חלילה . כעת שוב יזעקו יש ראל אל אלוהים, ואלוהים ישלח שופט . הפעם גדעון יציל את- בני ישראל מידי משעבדיהם, ושוב תשקוט הארץ ארבעים שנה . עד הפעם הבאה . ספר שופטים הוא ספר נורמלי על אנשים נורמליים . הם חו טאים, הם זועקים לעזרה, הם נלחמים על חייהם, הם נהנים- משנים של שקט וחוזר חלילה . אין כאן אוטופיה, לא שלום עו למי ולא דעת ה׳ שמכסה את הארץ . לא זאב עם כבש, ואפילו- לא מלך ומקדש . לא קץ הימים, אלא ימים . לא ממלכת כוהנים, 1 . יאירה אמית, ספר שופטים : אמנות העריכה , מוסד ביאליק ובית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב, תשנ״ב . 2 . שם . אלא משפחת שבטים . לא שלום עולמי, אלא שלום זמני ושב רירי . לא משיח, אלא אנושות הנזקקת לעזרה . - מלך במקום אלוהים ספר שופטים מתאר תקופה ארוכה, שהשתרעה בין סיום כי בוש הארץ ומותם של יהושע והזקנים ובין קימום המלוכה . - השופט האחרון, שמואל, הוא זה שימשח את המלך הראשון, שאול, ובכך יפתח תקופה חדשה בתולדות עם ישראל . גם הנו סחה הקבועה בספר שופטים, ״בימים ההם אין מלך בישראל״- משמשת כדי להבחין בין אותה תקופה – ״הימים ההם״ – ובין העידן החדש, שבו אין שופטים אלא מלך . 2 המלך מגיע לכאורה כדי לפתור את בעיית המחזוריות שהט רידה את העם בימי השופטים . בני ישראל מבקשים לשים סוף- למלחמות שהגיעו מתוך הידרדרותם הרוחנית והמוסרית, ול שים עליהם מפקד עליון, שיאחד את כוחותיהם ויאפשר להם- להאריך את תקופת השלווה והשגשוג – משופטים למלך, מא רבעים שנה לנצח . - זו שאיפה יהירה, שכן היא מבטלת למעשה את מערכת היח סים הישירה עם האל . במקום ברית שאיכותה נמדדת יום-יום,- ייכון בישראל הסדר קבוע . במקום עמידה למבחן מתמשך של נאמנות לחוק המקראי, שבו כישלון מוביל לפורענות ותשובה לישועה, יחליף חוק המלך את המאמץ המתמיד ויקטין את ההשלכות לחטא – כמו גם לתשובה . לא תקופת השופטים מסמלת הסתר פנים, אלא דווקא תקופת המלוכה, שבה האל מוסתר – מפחיד לומר מגורש – על ידי עמו . שבה האל מו חלף על ידי משיחו . - כך תפס זאת גם המקרא, או לפחות חלק ממחבריו ומעורכיו . במעבר מתקופת השופטים לתקופת המלוכה דואגים להעביר לקורא מסר ברור של יתרון תקופת השופטים לעומת תקופת המלוכה . כאשר בני ישראל מבקשים מהשופט גדעון שימלוך עליהם וימנה את בנו תחתיו להנהגה בבוא היום, גדעון דוחה את הבקשה וקובע כי ״לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם – ה׳ יִמְשֹׁל בָּכֶם״, כלומר לא תהיה הנהגה מאוחדת ושושל תית על בני ישראל – קרי, הנהגה קבועה, חזקה, בלתי גמישה- – וזאת משום שהאל לבדו אמור למשול בבני ישראל . גם כאשר מבקשים בני ישראל מהשופט האחרון, שמואל, שי מליך עליהם מלך, מסופר לנו שהדבר רע בעיניו, והוא מנסה- להניא אותם מכך ולשכנעם שמלך יביא להם רק צרות ( ״אֶת
|
|