|
|
עמוד:59
אופקים | 59 ל ה ת מ י ר א ת ה ס כ ס ו ך | י ע ל ל ז ר שמירת זהויות קבוצתיות : הצורך לשמור על זהויות קבוצתיות מובחנות, תוך צירופן לשיח על פתרון הסכסוך והשמעת קולן בתוכו, חיוני בחברה הישראלית המקוטבת . במרוצת השנים, כאמור, היה העיסוק בנושא הסכסוך מוגבל לקבוצות קטנות, ולא כלל את מרביתו של הציבור הישראלי . הכנסתן של קבו צות נוספות לשיח מייצרת פרספקטיבות חדשות שיכולות- להביא לפריצת דרך . דוגמה לכך היא החברה המסורתית-מזר חית, שעד השנים האחרונות לא הייתה חלק מהשיח על פת- רון הסכסוך . חבריה מביאים קולות חדשים, המדגישים חיבור- אזורי לעולם הערבי, הגיאוגרפי והתרבותי שסביבנו, וערכים של שיח מסורתי-דתי ופרגמטי, התר אחר ניסיונות להגדיר מחדש את הסכסוך, את השחקנים הרלוונטיים להובלת השינוי ואת הדרך להביא לעתיד טוב יותר ; בדומה לכך, שילובה בשיח של החברה החרדית, על תפיסות העולם הייחודיות המרכיבות את הפסיפס שלה, מוסיף לשיח מבט אמוני ופרגמטי ייחו די . גם החברה הערבית-פלסטינית של אזרחי ישראל מציעה- הזדמנות מיוחדת לשינוי, הטמונה בהשתתפות חבריה בדיון ישראלי ציבורי על אודות קידום מציאות אחרת, ובשימוש אפקטיבי במצרך הנדיר של זהות מורכבת, הכוללת את זהויות שני הצדדים בסכסוך ומאפשרת היכרות עמוקה עם הנרטיבים, הכאבים, הפחדים ותפיסות העולם והמציאות של הצדדים . המחקר מראה כי תהליכים המתמקדים, בין היתר, באיזון בין שמירה על ייחודיות הזהות הקבוצתית המקורית לבין יצי רה של חיבור זהותי חדש – מרכזיים להצלחה לייצר שינוי . - ממצא זה מעורר שאלות חשובות : אילו תהליכי עומק ניתן לקדם לבחינת הייחודי אל מול המשותף בין קבוצות הזהות השונות בישראל ? אילו נקודות חיבור ניתן להדגיש בין קבוצות שונות בהקשר הישראלי הפנימי, וכן בהקשר הרחב יותר ? האם הרעיון שלצד הזהות הקבוצתית נדרש לקדם זהות נוספת משותפת ( אזורית, אידיאולוגית, אזרחית, תרבותית ועוד ) רל וונטי בהקשר הישראלי כיום, וכיצד הוא מתחבר לאחת מה- מטלות הקשות של החברה הישראלית בהקשרו של הקיטוב- הפנימי ? כיצד ניתן לאפשר את תחילתו השברירית וההכרחית של תהליך יצירת חשיבה משותפת על עתיד אחר ? סיכום האתגר המונח לפתחנו גדול מאוד, ואולם מוכנות הולכת וג דלה של ציבורים הולכים וגדלים בישראל לעסוק בשאלות- הנוגעות לסכסוך ולחפש להן תשובות – היא משב רוח מרענן של דרך שטרם נוסתה, של סקרנות ויכולת לחפש בעולם שבו עודף סימני קריאה הוביל אותנו לאסון . העובדה כי ישנם בעולם מקרים שהצליחו לעבור ממלחמה לרגיעה, מכאב לריפוי, יכולה לעורר שביב של תקווה במצב הסבוך הנוכחי ולהזין את הניסיון להרים את המבט מהרגע הנוכחי בחיפוש אחר אופק אחר . אל האופק הזה לא נגיע אם נוסיף ללכת בנתיבים שבהם כבר הלכנו – שפה מערבית לי ברלית של יישוב סכסוכים באזור מזרח-תיכוני עם מאפיינים- משל עצמו, שפה של קיפאון כמדיניות וניסיון לשמור על סטטוס קוו רווי פחד ואיבה . עלינו ללכת לעבר האופק הזה מתוך הבנה עמוקה של המגוון האנושי שיש כאן – שהוא אולי ההון הכי יקר שלנו – ושל הצורך בשותפות ובאחריות של מרב הקהילות והקבוצות כלפי נושא זה, מתוך התחשבות בצורכיהן, ברצונותיהן, בערכיהן, באמונותיהן ובפחדיהן, מתוך כבוד, סקרנות ולמידה של מה שמונח בבסיס חלומותיהן ומ תוך פירוק סיסמאות לערכים, לצרכים ולהזדמנויות . - הדרך ארוכה, והיא רק החלה . זוהי הזמנה פתוחה להצטרף אליה . ד"ר יעל לזר היא מנהלת מחקר ופיתוח במיזם תֵּמָה .
|
|