|
|
עמוד:22
22 | אופקים תקווה, ייאוש וסבל האפיון הבסיסי ביותר של התקווה הוא שבריריותה . בראש ובראשונה נובעת שבריריותה של התקווה מכך שהיא תמיד כרוכה בספק . כפי שניסח זאת קירקגור, התקווה חותרת למי מוש שאינו ודאי : "תקווה מתייחסת לעתיד, לאפשרות, אשר- בניגוד למציאות היא תמיד דואלית ; האפשרות של התקדמות או נסיגה, של עלייה או ירידה, של טוב או רע" . 4 זהו ההבדל בין תקווה לאופטימיזם לא ריאלי, שמשמעו אמונה כי מי מוש התקווה הוא ודאי . תקווה ודאית או הכרחית היא תקווה- מזויפת . התקווה האמיתית היא לעולם שבירה ומבטאת מוד עות לאי-הבהירות של העתיד, ולפיכך תחושות פחד ועצב הן- בנות לוויה מתמידות שלה . שבריריותה של התקווה מתבטאת גם בכך שהיא לא פעם נוכ חת-נפקדת . אף שהיא יסוד ראשוני המכונן את הקיום האנושי,- בני אדם עלולים לאבד את תקוותם . אולם התקווה ממשיכה להיות נוכחת כאפשרות גם במקום שהיא נעלמת . במילותיה של אמילי דיקינסון, התקווה היא "יצור בנוצות" – לעיתים היא נדחית, אבל לא נעלמת : 5 "תִּקְוָה" הִיא הַיְצוּר בַּנּוֹצוֹת – שֶׁבַּלֵּב מְקַנֵּן – שָׁר אֶת הַלַּחַן – בְּלֹא מִלִּים – וְקֵץ לְשִׁירוֹ – אֵין – מָתַק קוֹלוֹ – בִּנְהֹם סוּפָה – וּתְיֻסַּר הַסְעָרָה – שֶׁכָּךְבִּיְּשָׁה צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁנִּדְּבָה חֹם אוֹרָהּ – תקווה היא היפוכו של הייאוש, אבל לא תמיד שוללת אותו ; האדם המקווה אינו משתחרר בהכרח מהייאוש . תקווה גם אינה אמורה להעלים את הסבל, הצער והאימה הכרוכים בקיום האנושי, אלא לאפשר לאדם להתמודד עם היבטים אלה של חייו . לעיתים הייאוש עצמו מפלס את הדרך לתקווה . האדם המ תייאש עשוי לחוות קתרזיס, ותודעתו מזדככת . "זהו הייאוש- 4 . 250 - 249 . Søren Kierkegaard, Works of Love , Princeton 1995, pp . 5 . אמילי דיקינסון, חיי נצבו רובה טעון , תל אביב, 2000 , עמ' 42 - 43 . 6 . בתוך : אנקריאון על קוטב העצבון ( אורי צבי גרינברג, כל כתביו , כרך א, ירושלים, ,1990 עמ' 115 ) . 7 . אורי צבי גרינברג, מתוך כתב העת סדן א - ב, עמ' טו . תודתי נתונה לחברי ועוזרי רוני בר לב שהסב את תשומת ליבי לטקסט זה . קטע זה של הנהיר, הנהיר : פרי ההזדככות מכל התעתועים", כך כתב אורי צבי גרינברג . 6 ובמקום אחר הרחיב על האופק הנפתח מאחורי הייאוש : האדם המדוכא, שסיים את כל הקווים והגיע כבר בדרכו עד מעבר לייאוש – יכול שנית להתחיל מבראשית באורחות חיים . כי מעבר לייאוש אין ייאוש עוד, אלא קרקע בתולה, המוטל למרגלותיו של איזה מחר מסתורי ומחכה לחורש . 7 בראש ובראשונה נובעת שבריריותה של התקווה מכך שהיא תמיד כרוכה בספק . תקווה ודאית או הכרחית היא תקווה מזויפת . התקווה האמיתית היא לעולם שבירה ומבטאת מודעות לאי-הבהירות של העתיד, ולפיכך תחושות פחד ועצב הן בנות לוויה מתמידות שלה
|
|