|
|
עמוד:100
100 | אופקים הייתה זאת רק הפסקה קצרה בסיפור היהודי, שאותו הגדיר הרב סולובייצ'יק כחוויה של סבל משותף . 1 בשנה האחרונה אנו עסוקים, יותר מאשר במשך עשורים, בביטחון הפיזי שלנו כיהודים . יהודה קרצר – הנשיא השו תף של מכון הרטמן – מבחין בין שתי גישות ביחס לשא- לה מה שומר על ביטחונם של יהודים . לפי הגישה הראשונה,- השתלבותם של היהודים בפרויקט הליברלי באמריקה היא זו שדואגת לביטחונם . הליברליזם עיוור לזהויות השונות של בני האדם ודוגל בשוויון מהותי ביניהם ובדרישה לכבד את האוטו נומיה שלהם, הנתפסת כלוז חירותם . הליברליזם, אם כן, סיפק- וקיים הבטחה יוצאת דופן ליהודים באמריקה : שותפות, שוויון וביטחון . היהודים האמריקאים, מצידם, נתנו כתף לפרויקט הליברלי הן מתוך גישה פרטיקולרית, שכן אם כל המיעוטים בטוחים גם המיעוט היהודי בטוח, והן מתוך גישה אוניברס לית, שכן כמעט לראשונה יכלו היהודים לקחת חלק בפרויקט- הלאומי למען הטוב המשותף של כלל האזרחים . לעומת האמון בסדר הליברלי העומד בבסיסה של הגישה הראשונה, הגישה השנייה לפי קרצר מדגישה שרק יהודים יכולים לדאוג לביטחונם . התומכים בגישה זו, למודי אכזבות וטראומות מאנטישמיות, מרדיפות ומניסיונות כושלים של השתלבות יהודים במדינות ובחברות שונות לאורך ההיסטו ריה, אינם סומכים על תיאוריות פוליטיות שדורשות מיהודים- להיות תלויים באחרים . גישה זו הייתה הבסיס של התנועה הציונית והדרישה לריבונות יהודית, והיישום העכשווי שלה הוא, כמובן, מדינת ישראל . במבט ראשון, ניתן לאפיין את הגישה הראשונה כמבוססת תקווה ואת הגישה השנייה כמבוססת חשד . הסיפור היהודי- אמריקאי הוא סיפור פונה חוץ ( מהקהילה היהודית ) ומלא תקווה – כלפי המדינה, כלפי לא-יהודים כשותפים ובעלי ברית, וכלפי הפרויקט הליברלי . כשזה הסיפור, אין פלא שכפי שמספרת רייצ'ל ג'קובי רוזנפלד, מנכ"לית מכון הרטמן בצפון אמריקה, מאות בתי כנסת יהודיים ברחבי אמריקה כוללים בשמם תקווה : שערי תקווה, בית תקווה, קהילת תקווה . לעומת זאת, הסיפור היהודי-ישראלי הוא סיפור פונה פְּנים, המבוסס על חשד ( יש שיאמרו פרגמטיות ) תמידי ועקרו ני כלפי אומות העולם . בסיפור היהודי-ישראלי או הציוני- היהודים לוקחים את גורלם בידם כי אין להם תקווה שאומות העולם ישמרו עליהם . העצמאות הפוליטית הזאת, בשכונה המסוכנת של המזרח התיכון, הביאה איתה מלחמות, אובדן 1 . הרב י"ד סולובייצ'יק, קול דודי דופק , משרד החינוך והתרבות, תשל"ז, עמ' 24 - 27 . וכאב . היא גם מעמידה בפני החזון הציוני למדינה יהודית וד מוקרטית אתגרים עמוקים בדבר אופן הפעלת הכוח על ידי- מדינה יהודית ומציאת האיזון בין מחויבות יהודית ודתית ובין מחויבות ליברלית ודמוקרטית . לנוכח מפלות פוליטיות, חב רתיות וביטחוניות מאז שנות התשעים של המאה העשרים,- לאחר רצח רבין ועם כישלונו של הסכם אוסלו, וביתר שאת בעשור האחרון, יהודים ליברלים בישראל, אלו שקיוו ופעלו מאז שבעה באוקטובר יהודים אמריקאים גילו שהסדר הליברלי לא באמת עובד עבור כולם, ושרבים מאלו שהיהודים תפסו כבעלי ברית, במקרה הטוב נעלמו, ובמקרה הרע פנו נגדם בשעת משבר . האנטישמיות העולה והתקשורת המוטה הביאו רבים בקרב יהדות אמריקה לשאול : האומנם הצלחנו לקטוע את ההיסטוריה היהודית בתפוצה ?
|
|