|
|
עמוד:46
46 | אופקים שנה, וכשראיתי את מה שקרה לנו, עם כל הקושי קמתי על הרגליים והתחלתי לפעול . כבר בתשעה באוקטובר התחלתי להתראיין בערוצים בין-לאומיים, ומאז נסעתי ברחבי באר צות הברית, דיברתי, התראיינתי ונאמתי, כשהמסר שלי הוא- Never again . עוד דבר שאני עושה קשור לשורדי הנובה, אלפי צעירים שלא יודעים מה לעשות עם עצמם . אני הולכת פעם בשבוע למרחב הנובה, יושבת עם הילדים האלה ואומרת להם שזה בסדר שהם חיים . זה גובה ממני הרבה, אבל אולי המפגש הזה נותן להם סוג של תקווה ולגיטימציה לחיות . לפני שבעה באוקטובר התחלתי לכתוב את היצירה "קדיש", לחן שלי למילות הקדיש המסורתיות, יצירה שאמורה להנציח מלחינים מגטו טרזין . התבשלתי עם הרעיון, אבל לא עשיתי עם זה שום דבר, ובאוגוסט 2023 הפסקתי את העבודה . ואז בפברואר השנה אוריה נבעה ממני, וכתבתי יצירה שלמה שנק ראת "קדיש אוריה בגטו טרזין" . מרעיון שהיה לי בראש התג- בשה יצירה שלמה, שבזכותה הקמתי מקהלה, יצרתי צוות של- שמונים איש, ואנחנו מתכוננים למסע הופעות ברחבי העו לם . הופעת הבכורה תתקיים בשבעה באוקטובר, בשעה 29 : ,6 - בבית האופרה בתל אביב . כל הילדים שנרצחו בנובה מוזכרים ביצירה הזאת בשמם, והמשפט שלי שמוביל את הפרויקט הוא "לזכור ולהזכיר" – לזכור זה פסיבי ולכן גם להזכיר, ולא רק את הילדה שלי, אלא את כולם . זו התורה שלי, ללכת ולצעוק את הצעקה בכל העולם, ואני לא אעצור . שרית : אין לי משנה סדורה ואני לא יודעת לתת לזה שם, אבל יש לי ידיעה פנימית כלשהי שמרגע שבן יצא להגן על אזרחי ישראל ומדינת ישראל בשבעה באוקטובר, לצד הח רדה שהייתי נתונה בה והדאגה שלי לבן שלי ולמדינת יש- ראל – הטענתי את עצמי בכוחות של תקווה . במקצועי אני- מספרת סיפורים לילדים . אני אוהבת את עולמות הילדים כי אני מרגישה בהם חיבור עמוק לשורש של חיים ושל חיוּת . כמספרת סיפורים ברור לי שיש רוע בעולם, אבל יש לו זכות קיום מוגבלת מאוד, כי בסוף הטוב מנצח את הרע . אני לא יודעת להסביר את זה, ולמרות שחזינו במו עינינו ברוע טהור – אני בכוונה אומרת טהור על רוע, כי ראינו סוג של הסרת מסכה מזעזעת – אני עדיין מאמינה בתחושה פנימית ועמוקה שלרוע הזה אין זכות קיום, והטוב יגבר עליו . אני מרגישה את העתיד הטוב יותר ואני מדמיינת אותו . אני מרגישה שבעשייה שלי, גם בחיי היום-יום הפשוטים וגם במשימות הגדולות שאני לוקחת בהן חלק, אני עוזרת לבנות ולרקום את העתיד הזה . בשבעה באוקטובר בן ראה והבין תוך שנייה וחצי מה לפנינו, ובלי שהיה חייב, מייד יצא להילחם בידיעה ברורה שאת הדבר הזה צריך להדוף ולהביס, ושיש להגן על מי שזקוק להגנה . מרגע שהוא איננו, אני מרגישה שבאיזשהו אופן אני ממשיכה את המשימה שלו ואני לא מוכנה לוותר עליה . בן אומנם נפל, אבל אנחנו עומדים על הרגליים, וכל עוד אני עומדת על הר גליים ולא נפלתי, אני לא אוותר, אני אתעקש על הטוב, אני- שרית זוסמן : ״לטוב יש זכות קיום, והרע לא ישהה פה לזמן רב . אם הוא יבוא, אנחנו נביס אותו . זאת מלחמת חיי ומלחמה על חיי ועל חיינו, בהמשך ישיר לרוח הישראלית שקמה אחרי הפרעות הנוראות שהיינו עדים להן״
|
|