|
|
עמוד:73
אופקים | 73 ת ק ו ו ה : ת ו כ נ י ת פ ע ו ל ה | ת ו מ ר פ ר ס י ק ו לתושבי ישראל הערבים, כותב בן גוריון לפני כמעט מאה שנה, מעצם קיומם כעם . "כל הגרעין המוסרי הגלום בתוך הרעיון הציוני הוא הדעה שהעם – כל עם – הוא מטרה לעצמו ולא אמצעי למטרותיהם של עמים אחרים", וכפי שהציונות נאב קת על זכותו של העם היהודי למדינה, כך נהיר לה לחלוטין- שאותה הזכות עומדת גם לעם הפלסטיני . ז'בוטינסקי מצידו קבע כבר ב- 1923 , במאמרו המפורסם "קיר הברזל", כי יחסי לערבים הוא כיחסי לשאר העמים : שוויון נפש נדיב . מבחינה פוליטית הוא נקבע על סמך 3 . זאב ז'בוטינסקי, "על קיר הברזל ( אנחנו והערבים ) " [ ברוסית ] , ראזסווייט , 1923 . 11 . ,4 תרגום ( ללא שם המתרגם ) מאתר מכון ז'בוטינסקי . שני קווים מנחים . האחד, דחיקת רגליהם של הערבים מארץ ישראל בכל צורה שהיא נחשבת בעיניי לבלתי אפשרית בהחלט . בארץ ישראל יהיו תמיד שני עמים . והשני, אני גא על הש תייכותי לקבוצה שניסחה את "תוכנית הלסינ- גפורס" . ניסחנו אותה לא רק ליהודים, אלא לכל- העמים . ויסודה הוא שוויון זכויות לכל העמים . ככל היהודים, אני מוכן להישבע בשמנו ובשם צאצאינו שלעולם לא נפר שוויון זכויות זה ולא ננסה לדחוק את רגליהם של הערבים או לדכאם . 3 יובל דניאלי, אופק לבן , ,1983 אקריליק על בד ודיקט . צילום : תמי סואץ
|
|