|
|
עמוד:91
אופקים | 91 " ק ו ד ק ו ד " , כ א ן ח ר ד י ם | ע נ ב ר ה ר ו ש ג י ו י כוחה של תוכנית "קודקוד" בכך שהתשובות לשאלות אלה חיוביות . רבים ודאי יקראו את העיקרון הזה וישאלו את עצמם – האם צה"ל דואג לסגנון החיים החילוני של הבן שלי או לסגנון המסורתי של הבת שלי ? ובכן, הת שובה היא כן . הרוח, החינוך, התפיסה, ההעשרה, התוכן- – כל החוויה של חיילים וחיילות בצה"ל סובבת סביב ציר ערכי מובהק, הציר הציוני-ליברלי, וזהו הציר הערכי שמפחיד יותר מכול את החברה החרדית . צה"ל לא דובר חרדית, קודם כול כי אין מפקדים חרדים או בכירים חר דים בצבא, ושנית כי רוב החברה הכללית לא מבינה ולא- דוברת את השפה החרדית . התוצאה היא שחרדים תמיד יהיו אורחים במרחב מנוכר . לפעמים המארחים ישתדלו להיטיב את האירוח ולדאוג לאוכל כשר ולסביבה מכבדת, אבל החייל החרדי לעולם יהיה זה שבשבילו מתאמצים, עושים התאמות, דואגים . ובשלב מסוים המארח תמיד יתעייף, והשילוב ייכשל . לכן, אם צה"ל רוצה לשלב חר דים, הוא צריך לשאול את עצמו מה אפשר לעשות כדי- שגם הם ירגישו בבית . עליו לגייס חרדים עם עתיד לפי קוד בכיר, עליו לבנות תפיסה שלמה לאורח החיים החר- די בתוך צה"ל, עליו לפתח מבחנים מותאמים שמביאים- בחשבון את הייחודיות הלימודית בישיבה ולתרגם אותה ליכולות של הפרט להצליח בתפקידיו השונים . להצטייד בסבלנות . בשלב זה של הישראליות, שירותג . מוצלח של חרדים הוא תוצאה של חשיבה חרדית פר גמטית, כלומר תועלתנית . חרדים לא יחזיקו בתפיסה- ציונית, שכן הם מגיעים משנים ארוכות של חינוך שבו מבוקר עד ליל נלמד נרטיב ערכי ואידיאולוגי אחר, שאינו רואה במדינה ערך . רוב החרדים אינם מתנגדים לסיפור הציוני, הם פשוט בעד סיפור אחר לגמרי . אולם בקרב אלה מתוכם שמתגייסים, תוך כדי השירות הצבאי מת עורר גם הסיפור הישראלי, וכשזה נעשה בהתאמה נכונה,- אין זאת כנגד החרדיות אלא לצידה . פעמים רבות שמעתי מחרדים שהתגייסו, שהם עשו זאת כי התוכנית הייתה טובה, או כי חשו שאין להם חלופה טובה יותר, ותוך כדי השירות בפעם הראשונה שרו את "התקווה", בפעם הרא שונה הבינו שהצבא הוא בעצם מקום טוב . - רוב החרדים שהכרתי לאורך השנים ביקשו את ברכת הרב לפני הגיוס . רובם הגדול גם קיבלו אותה . בשקט הבין הרב שזו דרך המלך עבור הצעיר הזה . כולם השתלבו בעבודה אחרי השירות . כולם חינכו את הילדים לחרדיות, אבל קצת אחרת . אני מודעת לכך שהסיפור על "קודקוד" אולי נשמע מנותק לאוזניהם של אימהות ואבות ששולחים את ילדיהם לקרב, וגם לאוזני לוחמי המילואים שמשלמים מחירים בלתי נסבלים . איפה גולני, גבעתי והצנחנים, הם בוודאי שואלים . להתפנק ב- 8200 זו לא חוכמה . על כך תשובתי – נכון . "קודקוד" נולדה בתקופה שבה רוב הגורמים במערכת הביטחון ובפוליטיקה החליטו לוותר על החרדים בצה"ל . זה לא נאמר בגלוי ובמפורש, אבל זה הורגש באופן מובהק בכל החלטה או הצעה שהוגשו . במובן הזה נדרשה תוכנית "קודקוד" כדי להוכיח דווקא למערכות המגייסות שיש הצדקה וערך מוסף בהתעקשות על הצעירים החרדים . סביר להניח שבימים שאחרי שבעה באוקטובר תוכנית כזאת לא הייתה נולדת . אולם התרומה המרכזית של "קו- דקוד" היא ההוכחה שחרדים יכולים לשרת בצה"ל . השא- לה היא לא אם, אלא כיצד . התשובות לשילוב החרדים בכלל יחידות הצבא, ובוודאי באלה המתמרנות והלוח מות, הן עניין של תהליך ולא של היתכנות . - לאחרונה ישבתי עם בוגרי המחזור הראשון של חיילי "קודקוד" . אחד החיילים סיפר שבעודו מתפלל הוא רגיל לבקש לעצמו בריאות . חינוך טוב לילדיו . שידוך . "בזמן המיונים", הוא סיפר, "ביקשתי מהשם שאעבור את המבחן לצה"ל . לא האמנתי שצה"ל עבר מחרדה לבקשה"
|
|