|
|
עמוד:85
אופקים | 85 ל ח י ו ת ע ם ה ח ו ר ב ן | ר נ נ ה ר ב י צ ק י פ י ל ז ר עמדתו הפרקטית של רבי ישמעאל, הקיצונית מן העבר השני, יציע לנו לא לשנות דבר בחג, להתעלם מהרגשות המורכבים ומהשנה הקשה, לחגוג כבשנים עברו, להיוותר בורים ושוגגים, וכך גם להמשיך את החיים, בלי לתת את הדעת על אשר אירע . בחירת עורכי התלמוד להציב בפנינו ארבעה דגמים עוקבים, מזמנת לנו את הזכות והחובה ואת האחריות לבחור ביניהם ומזמינה אותנו לחשוב מהי הדרך הנכונה עבורנו כיחידים וכח ברה להתמודד עם האסון . אנו עדיין שרויים בתוככי המלחמה- והעתיד מי ישורנו, אך כבר עתה מסרבת החברה הישראלית להצעה להתכלות מאליה או לשקוע בצער לבדו . במרחב הצי בורי אנו עדים לעשרות חתונות חפוזות, הנערכות בבסיסי- צה"ל, בטרם היציאה לקרב ; תינוקות רכים נושאים את שמות הקיבוצים : "ניר", "עוז" ו"בארי", וגל ילודה ( בייבי-בום ) מתק רב כחלק מיצר הישרדותי, מרצון למלא את החלל וממשאלה- לקבוע את ניצחון החיים על המוות . נישואים וילודה הם בי טויים של היכולת לדמיין עתיד ולצייר תקווה . אלו צעדים- של ביטחון, של תוחלת, של קפיצת אמונה . בחירתי שלי היא בדגם הזיכרון החי והמשלב . כפי שאת חורבן הבית אנו זוכרים במלוא עוצמתו בשיא ימי הקיץ המזמינים, וכפי שבצפירת יום השואה עומד כל עם ישראל דום, כך ניצור טקסים ורגעים שיכבדו את השכול וינציחו את גיבורינו, אך את החיים נמשיך במלוא עוזם, עם אפשרויות של תקומה ותקווה, תוך ניסיון ללמוד מהעבר ולהיות ראויים לקורבנות שהוקרבו . לא יהיו דומים טקסי השנה הראשונה לטקסי השנים שיבואו בעק בותיה – מה שיבוא באופן טבעי השנה, נצטרך לעצב ולייצר- תוך מאמץ בהמשך . ברגעי הגילה נשלב רעדה, ברגעי ההתרו ננות נשזור זיכרון . מתוך שפע של חוויות חיים נחסיר מעט,- אך החוסרים הקטנים ישמשו סמל לכל מה שאבד – לגאולה שלא הגיעה, לחורבן שהתרחב, לחלומות הלאומיים שלא הת ממשו במלואם . מרבי יהושע נלמד להיאבק מאבק חינוכי מת- משך של התמודדות יום-יומית ומציאת ערך רב גם בחלקיות,- גם בפשרה, גם בעולם לא שלם . סיום שנת אבל הוא זמן יהודי נכון להשתהות ולבחון את השלב הבא . זוהי העת לבחור את הסיפור, לנהל את הדיון הציבורי ולהתחיל בהנצחה . ד״ר רננה רביצקי פילזר היא חוקרת ומנהלת חינוכית של המרכז לזהות יהודית ישראלית במכון שלום הרטמן, ממקימות וממובילות קהילת ״שירה חדשה״ בירושלים .
|
|