|
|
עמוד:84
84 | אופקים לשאלה המטונימית שבה פתחתי, יציב בפנינו ארבע דרכי פעולה לציון שמחת תורה ביום השנה לטבח, לאופני הזיכרון בכלל ולעיצוב "היום שאחרי" . הדגם הקיצון האחד הוא הדגם ההיפותטי של רבי ישמעאל, המציע להתאבד פסיבית כעם . עמדה כזו תוביל לביטול החג ולהפיכתו ליום אבל ; שכן לא הנפש ולא המוסר יתירו לשוב ולחגוג את החג שבו התרחש האסון הגדול, וציונו כדרכו אף יהווה פגיעה בזכר הנופלים . לא רק את החג יש לבטל, אלא כל שמחה שהיא, מכיוון שחורבן בסדר גודל כזה נוטל את הטעם מן החיים . לפיכך, תאבד התקווה לשיקום ולצמיחה מחודשת, ולמעשה יש להמתין בסבלנות עד לכליה . הדגם השני , בעקבות הפרושים, יקפיד להימנע משמחות החיים, להיאחז באבל ול שמר את הזעזוע . בשמחת תורה יוכלו אפוא התפילות השק- טות להתקיים ; כך גם תוכניות חג נוגות ברדיו ; אולם ההקפות,- השירים והריקודים בבית הכנסת, ויתר על כן, ההקפות הש ניות המוזיקליות ברחובות העיר, יבוטלו . עוד יתבעו הפרושים- להוסיף קטעי יזכור וקינה, שירי זיכרון ועצרות, לספר ולשחזר את רגעי האסון באופן שיפעיל רגשית את הקהל ויקַבֵּעַבו את הדמע . ולא רק ביום שמחת תורה ירבה האבל . השנה החדשה תיחווה כזו שעברה, נקפיד לחיות בתוך הטראומה, כל תוכנית רדיו וטלוויזיה, כל מחזה ומיצג יעסקו רק בה, כל פינת רחוב תשקף את האסון, כל רגע של חדווה יזכה למבטים צוננים . לא נשוב לשגרת חיינו, נהיה כולנו אנדרטאות חיות לטבח ולחו רבן . הדגם השלישי , של רבי יהושע, מציע לשלב שמחה עם- צער זוטא – לפגום בשלמות באופן סימבולי, כדי לייצר זיכרון היסטורי . שמחת תורה, לשיטתו, תשמר ריקודים ושירה, אבל תצמצמם ותחסיר מהם מעט . למשל, שש הקפות במקום שבע, הקפות שניות בהיעדר כלי נגינה, החלפת חלק משירי השמחה בניגוני זיכרון וצער . כל אלה יעוררו שאלות, ידרשו הסבר וייצ רו מודעות . השנה החדשה תביא עימה יצירה ושמחה, חתונות- ולידות, שגרה וחגיגות, תוך קביעת רגעים מתוכננים ומכוננים לגעגוע ולהתייחדות, לזיכרון ולהפקת לקחים . הדגם הרביעי , חיימי פניכל, קיר מספר 1 , 2014 - ,2015 יציקות בטון חלולות, 4 x 250 x 320 ס״מ
|
|