|
|
עמוד:29
אופקים | 29 ה ג י ו נ ו ת ע ל מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה ת ק ו ו ה | א ב י ש ג י א האדם על קיומו ועל תודעתו העצמית . במצב זה שאלת התק ווה הופכת להיות שאלת יסוד ראשונית : "איזה אדם אני רוצה- להיות וכיצד עליי לעצב את חיי כאן ועתה" . שאלת יסוד זו עולה במיוחד ברגעי צער גדול, כשהעולם סוגר בעד האדם וחוויית ההיעדרות קורעת את חדרי ליבו . במצב זה, במקום להיקלע לייאוש, עשוי האדם להפנות את מבטו אל חייו . אין הכוונה לדחייה או של הכאב והצער או להכחשתם . היפוכו של דבר : זהו הרגע שבו הצער והיגון הופכים להיות חלק משזירת חיי תקווה עתידית של האדם עצמו . הכאב מתו רגם לחמלה, להבנה ולידידות . כי זהו האדם . - אבי שגיא הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן, פרופ' אמריטוס במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן . מייסד ומנהל התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות .
|
|