|
|
עמוד:52
52 | אופקים לכעוס לא אומר להתייאש, אלא להפך – לתבוע מההנהגה להיות טובה יותר וראויה יותר, וגם מהחברה האזרחית . זאת תביעה שיש בה מעשה, ואני שוב חוזרת למילה שחני אמרה : לא להיות פסיביים, אלא להיות אקטיביים ולעבוד . חני : בסלון שלי תלוי ציטוט של גולדה מאיר : "פסימיות היא מותרות שיהודי לא יכול להרשות לעצמו" . במגילת אסתר מרדכי אומר לאסתר : "ומי יודע אם לא לעת הזאת הגעת למ לכות ? " אני לא מרגישה איזושהי מלכות, אבל כן נשארת עם- השאלה, "מי יודע אם לא לעת הזאת" הגעתי לכאן . זה המקום שהגעתי אליו, ומכאן אני עושה מה שאני עושה . ללי : חני, החלטת להשמיט את המילה "מלכות", אבל מייד אחר כך כתוב : "ותלבש אסתר מלכות" . כדי לזכות בתואר הזה, היא עושה משהו אקטיבי . וזה בדיוק מה שאת עושה, ולכן, כן, הגעת למלכות . אני חושבת שמה שכולנו מנסות לע שות הוא לקחת על עצמנו את הבגד הזה שהוא לא בגד של- גאווה, כי הוא לא מגיע לאף נשמה ולא נוגע באף אחד אלא אם כן הוא מגיע מתוך ענווה, מתוך חיבור לעצמיות שלנו . כל אחת ואחת מאיתנו בוחרת מתוך הכאב הענק הזה ללבוש מלכות . הגיליון יראה אור ערב ראש השנה, ואני חושבת על החגים המתקרבים ונמלאת אימה . איך נחגוג, אם בכלל ? איך נשאל, ״מי במים ומי באש, מי בחרב ומי בחיה״ ? מה נעשה בשמחת תורה ? אני רוצה לשאול אתכן אם יש לכן עצות או מחשבות . חני : אני לא חושבת על ראש השנה . יום ההולדת של אוריה הוא בעוד שבוע וחצי, וזה הרבה יותר דרמטי עבורי מאשר ראש השנה . ציפי : אין לי שום תשובה על האופן שבו ייראו החגים האלה, ואני חושבת שהם יהיו מאתגרים וכואבים הן במישור הפרטי והן בציבורי . אבל אם אני חוזרת למילה "תקווה" ולמחשבה אילה צור, אדמת קודש , חרסיות ואדמות ממקומות שונים בארץ ישראל, 2022 . מתוך תערוכת היחיד 'אין זו אדמה', מקום לאמנות, תל אביב . צילום : מורן קורן גודמן .
|
|