|
|
עמוד:22
22 | אופקים אמריקאים וליהודים בכל רחבי העולם . העובדה שהיינו חייבים לפגוש סבל נורא כדי שזה יקרה היא כואבת, אבל כשאתה שומע את המשפחה שלך בוכה בקול – אתה מזהה שזה הם הבוכים, ויותר מזה, אתה מיד כואב איתם . כך, ברגע שחברי הקהילה שלי חשו את הכאב של היום הזה – משהו השתנה . לא הייתי צריכה עוד להתחנן בפניהם להיות מעורבים במה שקורה בישראל . הלבבות שלהם היו שם, הנשמות שלהם נק שרו לישראל בדרך שמעולם לא חוויתי . - מעניין לראות כמה מהר עברת בדברים שלך מ"אני" ל"אנחנו", כלל הקהילה . ובכל זאת, אני רוצה לחזור לאנג'לה, האדם הפרטי . האם הפרספקטיבה שלך על העם היהודי, על הגורל היהודי, השתנתה ? אנג'לה : בהחלט . אני לא יודעת אם זה מסר מלא תקווה, אבל אגיד שאני בת חמישים ואחת, ואני חושבת שגדלתי בתור הזהב של היהדות האמריקאית . שנים ארוכות חזרתי ואמרתי שהאנטישמיות באמריקה נעלמה . הלכתי למכללה שהיו בה עשרים - עשרים וחמישה אחוז יהודים, והרגשתי שהתרבות היהודית נמצאת בעלייה ומתקבלת באהדה בכל מקום . באמת האמנתי שעברנו את הנקודה שבה יהודים יסבלו מיחס שלילי רק בשל יהדותם . כעת, באופן מאוד כואב, אני מעריכה שאנ טישמיות היא השנאה הישנה והעמידה ביותר . היא משנה את- צורתה לאורך ההיסטוריה, אבל לא נעלמת . זאת הבנה עצובה שאני מרגישה לראשונה בחיי האישיים . תמר, את יכולה לתאר לי את ההבדל בין תמר של שישה באוקטובר לתמר של שבעה באוקטובר ? תמר : אין ספק שהשתנינו . זה מה שטראומה עושה . אף אחד לא רוצה שהיא תגיע, אבל היא מגיעה ותוקפת אותנו ואת החיים, ומאותו הרגע אנחנו כבר אחרים . אבל בה-בעת, כשה כול שבור, הטראומה היא גם רגע שיש בו הזדמנות להירפא . - כאילו כולנו יחד בחדר טיפול נמרץ של החיים והקיום, נלח מים יחד על החיים, על כל מה שיקר לנו, על ההזדמנות לחיות- – ולהירפא . במובן מסוים ואחר לגמרי, הטראומה הקודמת שהיינו בה, בשישה באוקטובר, הייתה החוויה של השבר בי חסים ובקשר בינינו . שנה של שנאה, של פלגנות, של השאלה- מי נהיה בתור יהודים, ואיך נסתדר . היינו עדים לעם ולחברה שלא מקבלים זה את זה, לשבטים שנלחמים זה בזה ומרגישים שזה או-או : או השבט הזה או השבט האחר . הייתה תחושה של מבוי סתום ביחסים בינינו . זה היה קשה, כי חלק כל כך חשוב מהציונות הוא מעשה קיבוץ הגלויות, כזה שנותן מקום לקיבוצים מצד אחד, לחרדים מצד שני, לתל אביבים מצד תמר : "לרבנים ולקהילות יש תפקיד מרכזי בשנים הקרובות : ליצור דיבור יהודי בונה ומרפא וכלי מחלוקת שמאפשרים אי – הסכמה והסדרים ; להגביל את הארס, ההרס והרעל ולסרב שהפוליטיקה הישראלית תמשיך לפלג בינינו . התפקיד שלנו הוא ליצור מנהיגות משותפת לעם שלנו, מנהיגות סובלנית ואחראית"
|
|