|
|
עמוד:44
44 | אופקים סילוק העולם מהמשוואה של הרוע הסב את מלוא תשומת הלב אל האדם . העולם הוא ניטרלי, לפיכך היצור האנושי נחשף במלוא מערומיו . למעשה, כבר המקרא הכיר בכך וקבע : "כִָּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְָּעֻרָיו" ( בראשית, ח כא ) . קביעה מקראית זו, הנאמרת אחרי המבול, משקפת רגע של ייאוש אלוהי מהאדם . האל, שני סה באמצעות המבול לתקן את המציאות האנושית שמלאה- חמס, הבין כי אין טעם לנסות לתקנה באמצעים דרסטיים כאלה . זו תהיה משימת האדם להתמודד עם הרוע על ידי שי נוי המציאות באופן רדיקלי, כי האדם נוטה אל הרע . תודעה- זו אינה חדשה, היא הופיעה גם בסיפור המקראי על חטאו של קין . האל אומר לקין : "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָתְָּשָׁוּקָתוֹ וְאַתָָּה תִָּמְשָָׁל בֵּוֹ" ( בראשית, ד ז ) . כך הסיפור המקראי נע בין שני קטבים : מצד אחד, ההכרה ביכולת האדם להתמודד עם תשוקת החטא, ומצד שני, אי-אמון עמוק באדם – תמיד יצרו ישלוט בו . במרוצת ההיסטוריה, מתח מקראי ראשוני זה עיצב שתי תפי סות עולם סותרות : האחת טענה כי בכוחו של האדם לגאול- את עצמו על ידי עצמו . השנייה ביטאה אי-אמון עמוק באדם וביכולתו לגאול את עצמו . התפיסה הראשונה נעשתה לדרך המלך של המסורת היהודית . התפיסה השנייה התפלגה לשתי מסורות : הקתולית והפרוטסטנטית . הקתוליות הניחה כי חסד האל השורה בכנסייה יגאל את האדם מהרוע הטמון בו, ואילו הפרוטסטנטיות הניחה כי האדם נידון לשאת את החטא הק דמון, שכן הוא יצור שהרוע טבוע בו כאות קין . הכנסייה לא- תגאל את האדם, רק חסד האל יעשה זאת בלי שהאדם יֵדע . היסוד המשותף לשלוש המסורות הגדולות הוא כי הרוע האנו שי אינו מקרי . הוא רוע ראשוני הטבוע באדם מאז ומעולם . - תפיסה זו באה לידי ביטוי בדבריו הנחרצים של עמנואל קאנט, , שדן בהרחבה ב"משיכה לרשע שבטבע האנושי" 7 והניח שה- רוע קיים במעמקי הטבע האנושי . קאנט דחה את הטענה, של פיה התרבות האנושית דוחה באופן עקבי את הרוע וצועדת- אל עולם מושלם יותר . לדעתו, טענה זו "לא שאובה מן הני סיון האנושי [ . . . ] ההיסטוריה של כל הזמנים מדברת בעוצמה- יתרה נגדה" ( עמ' 15 - 16 ) . קביעות אלה לא מובילות את קאנט לעיצוב תפיסה פסימית, שלפיה הרוע האנושי שולט בעולם 7 . עמנואל קאנט, הדת בגבולות התבונה בלבד , ( תרגום : נתן רוטנשטרייך ) , ביאליק : ירושלים, ,1985 עמ' 25 . 8 . עמנואל קאנט, ביקורת התבונה המעשית , ( תרגום : שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך ) , ביאליק : ירושלים, ,1973 עמ' 123 . 9 . ביטוי לייאוש זה מצוי בספרו של סטניסלב לם, פרובוקציה ( תרגום : יעקב גרינוולד ) , כרמל : ירושלים 2022 . בלי מצרים . לתפיסתו, למרות ראשוניות הרשע בקיום האנו שי, האדם חייב, ולפיכך יכול, לעשות את הטוב . שכן האפש- רות לעשות את הטוב קיימת גם היא באדם באופן ראשוני,- וזוהי משימתו . קיום מוסרי הוא מאבק מתמיד בין שני כוחות יסודיים בנפש האדם . זהו "מאבק של העיקר הטוב עם העיקר הרשעי לשלטון על האדם" ( עמ' 51 ) . מאבק זה נעשה באמ- צעות החוק המוסרי . חוק זה אינו מתאר את המצוי, אלא את הרצוי האידיאלי . הוא מבטא את תשוקת האדם לטוב : "החוק המוסרי מצווה כי אעשה לי את הטוב הגבוה ביותר האפשרי למושא אחרון של כל התנהגותי" . 8 עמדתו של קאנט הפכה להיות דרך המלך הרווחת של תפי סת האדם הריאליסטית : אי אפשר להכחיש את הרשע האנו- שי, אבל אפשר וחובה להיאבק בו . מאבק זה מותנה בהכרעת- האדם לפעול לקידום הטוב מצד אחד, ובסירוב לאשליה המ בקשת להפוך את הרע לטוב מצד שני . המאבק ברוע אינו קל,- משום שהסיפור ההיסטורי משקף מאז ועד ימינו את ביטויי הרוע . לעתים גילויי רוע, כמו אלה שאנו חווים עתה בישראל, מובילים אותנו לתודעה כוזבת, שלפיה עושי הרשע אינם בני- אדם, ואין להתייחס אליהם כאל בני-אדם עושי רע . תפיסה זו מתיקה את הרוע שבנפש האנושית אל מרחב שמחוצה לה – הנאצים, החמאס, תושבי עזה וכיוצא באלה – שהם כבי כול "לא בני-אדם" . התקה זו עלולה לטשטש את העובדה- שהאדם, ורק האדם, הוא יצור העלול לעשות את הנורא מכול . לא זו בלבד, אלא שהוא גם עלול לנסח את הרוע במושגי הטוב . הרוע הנאצי הנורא מכול, שאנו חווים כעת גרסה חדשה שלו, "הוצדק" על ידי עושי הרע כהתמודדות עם הרוע האנושי שהיהודים מייצגים . זו סכנה האורבת לפתחנו באופן מתמיד, אבל אסור לנו להתייאש מהתקווה ומהאמונה כי בכוחנו לה תמודד עם הרוע, ולעתים אף לגבור עליו . 9- ד . הרוע הראשוני והאתגר המוסרי קיומו של רוע אנושי כעובדת יסוד בחיינו הוא הבסיס שעליו מיוסדת אתיקה של מאבק ברוע . אתיקה זו מניחה כי הרוע רובץ באופן מתמיד לפתח הקיום האנושי . אין ניצחון מוח לט עליו, אלא רק מאבק מתמיד . טארו, אחד מגיבורי ספרו- של אלבר קאמי, הדֶבֶר , טוען כלפי הרופא רייה הנאבק בדבר : "הניצחונות שלך תמיד יהיו ארעיים", ורייה משיב : "אני יודע
|
|