|
|
עמוד:41
אופקים | 41 ר ו ע ל מ א ז ו ל ת מ י ד | א ב י ש ג י א לרוע האנושי והטבעי מקור אחד – האדם, האחראי לעולם ומלואו . תפיסה עקרונית זו חייבה התמודדות עם בעיית הרוע . משימתה הייתה למשטר את הרוע ולהכניסו למסגרת הטוב : מה שנראה רע אינו רע, והוא חלק מהטוב . התיאודיציה הקלאסית הציעה שלושה מודלים עקרוניים לה בנת הרוע בעולם : הסיבתי, התכליתי וההכרתי . - המודל הסיבתי קושר את הרוע אל חטאי האדם שהתחוללו בעבר, והפרשנות של ר' יוסף קרא משקפת היטב מודל זה . לפי פרשנות אחרת, החירות מאפשרת לאדם לעשות את הרע ; הרע הוא אפוא תוצאת החירות, בלשון הרמב"ם : רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, [ . . . ] הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשע נו שהרשות עתה בידינו הוא שכתוב אחריו 'נחפ- שה דרכינו ונחקורה ונשובה' וגו' . 3- המודל הסיבתי מניח, אם כן, כי העולם מושלם, אבל הוא נפגם על ידי מעשי האדם – הרוע נעוץ במעשי האדם, והשלכותיו הן כפולות : על האדם ועל העולם . המודל התכליתי , לעומת זאת, מניח כי העולם אינו מושלם . הרוע הוא חלק מהאי-שלמות המובילה אל השלמות הראויה . המודל התכליתי מסביר את הרוע בהווה כתנאי להשגת יעדים בעלי ערך גבוה בהווה או בעתיד . לפי שני המודלים הללו, קיום האל אינו מופרך, שכן שני המו דלים ממקמים את הרוע במסגרת התנאים ההכרחיים להשגת- הטוב . 4 המודל השלישי – ההכרתי , מניח כי הכרתו של האדם אינה מספקת כדי להבין את פעולות האל . לפי מודל זה, האל והאדם כפופים לאותה חוקיות מוסרית, אבל יש הבדל מהותי בין האדם ובין האל : רק האל יודע את כל העובדות ואת כל השיקולים הרלוונטיים . התיאודיציה הקלאסית, על שלושת המודלים שלה, מעו ררת קשיים רבים : ראשית, ההכרה הדתית שהאל הוא טוב- 3 . רמב"ם, הלכות תשובה , פרק ה, הלכות א - ב . 4 . ראו עוד 197 - 190 . Nelson Pike, "Hume on Evil", Philosophical Review , 72 ) 1963 ( pp מבוססת על ההנחה שהאדם יודע להבחין בין טוב לרע . הכרה זו מאפשרת לאדם להאמין באל ולבטוח בו . אבל אם אין בכוח האדם להבחין בין טוב לרע – כפי שטוען המודל ההכרתי – מנין יודע האדם שהוא מאמין באל ולא בשטן ? ! טענה עקרונית זו כבר העלה קאנט, וממנה הסיק כי ידיעת טוב ורע לא מות נית באל, ועל בסיס טיעון זה דחה את העמדה המכונה "מוס- ריות כצו האל" : כשם שהרע ניתן להכרה על ידי האדם, כך גם- הטוב . לא ייתכן שהאדם יכיר את הטוב בלי שיכיר את הרע . גם המסורת היהודית מצטרפת לעמדה זו . היא עמוסה למכביר בביקורות על האל, דווקא משום שהאדם יודע מהו טוב ומהו רע . תודעה זו עומדת בבסיס הדיון שבין אברהם ובין האל בפרשת סדום . אברהם אומר לאל : "הַאַף תִָּסְפֶּה צַדִָּיק עִם רָשָָׁע [ . . . ] חָלִלָה לְּךָמֵעֲשֹׂת כַָּדָָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִָּיק עִם רָשָָׁע וְהָיָה מאמינים רבים מפרשים התרחשויות טבעיות - גשם, שידפון, רעב - כפעולות אלוהיות, המגיעות כתגובה על מעשי האדם . לפיכך כל אירוע טבעי שהמיט אסון מעורר את שאלת האשמה האנושית . שהרי אם הטבע קם על האדם, משמע שהאדם חטא ואשם
|
|