|
|
עמוד:59
אופקים | 59 מ ש ב ט י ם נ פ ר ד י ם ל ח ב ר ה מ ש ו ת פ ת | ר נ א פ א ה ו ם , מ י ר ב ב ן ב נ ו ן ליברלית אוניברסלית בשני הצדדים, אולם לצד זו נדרשת הסתמכות על שייכות הפרט למרכיבי הזהות העיקריים שלו בכל אחת מהקבוצות . בהנחה ששני הצדדים הצליחו לבסס ערכים מרכזיים משותפים ( למשל : שוויון, חירות, הכרה בכ בוד האדם ) , אנו סבורות כי דווקא ביטחון של כל צד בזהותו- יביא להפנמה כי המטען התרבותי והזהותי של ה"אחר" אינו מהווה עליו איום, ואף עשוי להפרות את זהותו שלו . להלן נפרט מספר דרכים קונקרטיות להשגת יעד זה . הניסיונות למקד את השיח סביב זהות ליברלית אוניברסלית לא צלחו . הניסיון להתמקד באינדיווידואל כבעל ערכים אוני ברסליים ולנתק אותו מזהותו הקבוצתית-תרבותית ומהמסו- רת הפנימית שלו אינו אפשרי . עם זאת, זהות המבוססת על- גבולות זהותיים קשיחים, כזו הנשענת על ערכים מסורתיים- תרבותיים של קבוצת השייכות בלבד, וניזונה מתחושת הפחד והאיום מהאחר, אינה מאפשרת צמיחה אישית וקבוצתית ואינה מקדמת חברה משותפת ותפיסות רב-תרבותיות . נדרש אפוא מהלך כפול : מחד גיסא, חיזוק שייכות הפרט למר כיבי הזהות העיקריים שלו הקשורים ללאום, לתרבות ולמסו- רת שלהם הוא שייך . מאידך גיסא, חיזוק התפיסה שה"אחר"- עשוי להפרות את המטען התרבותי שלי ולהעשיר את הס ביבה והמרחב, כפי שהוכח לגבי גיוון תרבותי במקומות עבו- דה . עלינו לפעול לביסוס ההכרה כי המפגש עם ה"אחר", בין- שאחר דתי ובין שתרבותי או לאומי, אינו בהכרח משחק סכום אפס ; רווח של צד אחד אין משמעו הפסד של הצד שמנגד . ההפך הוא הנכון : כאשר יש הבנה שאנו חולקים את המרחב, אחראים לו ומוכנים לשתף פעולה לקראת יצירת עתיד מו סכם טוב יותר, שני הצדדים עתידים לצאת נשכרים מתהליך- בניית החברה המשותפת ומהתוצרים הנלווים שלו המהווים, בעינינו, אבן יסוד של הדמוקרטיה הליברלית . התנאי הראשוני והמחייב לשם כך הוא שהמרחב הציבורי הע תידי צריך לשקף את מכלול הזהויות החיות במרחב ולהנ- כיח אותן . אך בכך אין די ; המרחב הציבורי צריך להיות מרחב- ליברלי – לא רק כזה שהחוקים וכללי המשחק בו ברורים לכל המשתתפים, אלא שלכל הפרטים יש מידע כיצד לשנות את אותם חוקים ויכולת לעשות כן . מרחב ציבורי שבו כלל הפרטים נהנים מגישה שוויונית למוקדי הכוח המשפיעים על הכללים, ובכלל זה משאבים פוליטיים, כלכליים ואחרים . יש אפוא לחתור לשוויון בתחומים הרבים שבהם הוא לא קיים כיום : הרחבת הנגישות למוקדי הכוח ואפשרות ההש פעה על תהליכי קבלת החלטות ; חיזוק תחושת השייכות- למרחב הציבורי והאזרחי ; הגדלת תחושת הבעלות והאחריות של האוכלוסייה על עתידה . בהקשר זה ראוי לציין את הקו שי המובנה בצורך של אינדיווידואלים לוותר על פריווילגיות- לטובת קבוצת המיעוט, מתוך מטרה ליצור מרחב שוויוני יותר . ישנו מתח מובנה בין הקושי לוותר על זכויות יתר ובין התפי סה כי אותו ויתור משרת מטרה נעלה יותר ומקרב מציאות של- חברה שוויונית ויציבה יותר ( שבתורה תאפשר גם את שיפור כלל הפרטים בחברה וצמיחתם ) . נמל או מבצר בחינה מקרוב של המגמות הפועלות כיום בשטח, לצד ניתוח ההזדמנויות שיצר המשבר הנוכחי, מגלים כי קיימת חפיפה בין חלק מן ה"שבטים" הישראליים השונים, וכי הדבר מזמן הזדמנויות לשיתופי פעולה במרחב הציבורי באופן שישרת את זהות האינטרסים של אותם שבטים . שיתוף פעולה בין הקבוצות השונות מצריך תשומת לב ליכולת של פרטים בכל נדרש מהלך כפול : מחד גיסא, חיזוק שייכות הפרט למרכיבי הזהות העיקריים שלו הקשורים ללאום, לתרבות ולמסורת שאליהם הוא שייך . מאידך גיסא, חיזוק התפיסה שה"אחר" עשוי להפרות את המטען התרבותי שלי ולהעשיר את הסביבה והמרחב
|
|