|
|
עמוד:24
24 | אופקים יהדות של חירות מפרשת באותו אופן את שאר סיפורי הראשית, ובעיקר את סיפורי האבות והאימהות, כסיפורם של יחידים שה צליחו להשתחרר מכבלי החברה שבה גדלו ומשעבודיה ולצאת- לדרך חדשה . דמותו בת החורין של נוח, איש צדיק בדורותיו, ואב רהם אחריו, הן דמויות המופת שלה . במסורת המדרשית אברהם- מוצג כאדם חופשי, אשר חירותו התודעתית הובילה אותו לנפץ את אלילי הוריו וילדותו ולעשות "לֵךְלְךָ" אל ארץ לא ידועה . וכפי שיציאת מצרים מקבלת את השלמתה בברית האחריות של סיני, כך גם דמותו של אברהם אינה מייצגת רק את מסע החירות, אלא גם את האחריות והמוסריות החברתית הנגזרות מעֶקרון החירות שמתוכו הוא פועל . הוא לא מאמין רק בחירות, אלא גם בצדק, במוסר ובמשפט, כתנאים בל יעברו לקיומה . מתוך אותן חירות ואחריות הוא יודע שהוא יכול להתריס בפני האלוהים – "הֲשֹׁפֵט כִָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶָׂה מִשְׁפָּט ? " ( בראשית יח כה ) . במסורת החירות של היהדות, האל אינו פטור ממחויבות לשוויון במשפט, כאשר הוא עצמו עומד מול האדם שנברא בצלמו . לאדם יש זכויות יסוד גם כחלק מהחברה וגם בעומדו בפני האל . אברהם אבינו נקרא "עברי", אומר המדרש, מכיוון ש"כל העולם עמד בעבר אחד והוא בעבר השני" ( בראשית רבה, מב ח ) – "כל העולם" כולל במובן הזה גם את האל עצמו . ז . יהדות של חירות נאבקת באלילות . היא רואה קשר הדוק בין האמונה באל אחד, חסר צורה וגוף, ובין האפשרות של בני אדם לחיות כ"צלם אלוהים", שווים זה לזה בזכותם לחירות ולבחירה חופשית . האלילות על ריבוי האלים שבה, המפצלת את השליטה בעולם לכוחות שונים הנאבקים זה בזה, יוצרת תרבויות שבהן האדם משועבד לאל זה או אחר המגולם בסמל, בצורה ובדמות, המקבעים את תודעתו של האדם ומניחים עליו כבלי שעבוד . בחברה אלילית במקרים רבים השליט אף מנכס לעצמו מעמד של אל, המאפשר לו להמשיך לשעבד את נתיניו ככל שירצה . חברה המבוססת על תרבות אלילית לעולם לא תהיה חברת חירות שוויונית . כחלק בלתי נפרד מהאמונה באל יחיד זה, יוצר טוב ובורא גם רע – ולמרות הקשיים שדגם תיאולוגי זה יוצר עבור כל המתבונן במצב העולם והאנושות – הכריזה היהדות בשם החירות מאבק עיקש ולעתים אף אלים בעבודת האלילים . היא ראתה בעובדי האלילים ובתרבותם מערך משעבד יסודי בעולם, ועל כן נלחמה בהם מלחמת חורמה . האלימות המילולית והקונקרטית שהופנתה כלפי עובדי אלילים ותרבותם הייתה חלק מיכולתם של בני ישראל הקדומים להתנתק מכבליו התודעתיים של עולם זה ולצעוד אל בשורת החירות והאחריות . יהדות של חירות מתרגמת את המאבק העיקש באלילות של תקו פת המקרא לאתגרי האלילות החדשים בני זמננו . התרבות האלי- לית עברה מן המקדשים העתיקים אל מקדשי הקניות, הצרכנות- והראוותנות החיצונית . אלי הממון, הפרסום והפיתוי הכוזב תפסו את מקומם כאלים משעבדים, החיים בהיכלות של רשתות תקשו רת ההמונים ותעשיות הבידור . יהדות של חירות מתנגדת לאלילות- ולוחמת בה ובכל מופעיה, העתיקים והחדשים, היא מבינה את המאבק באלילות בימינו בעיקר כמאבק על חירות התודעה . יהדות של חירות נמצאת בימינו תחת מתקפה רציפה של כוחות אליליים שונים, מבית ומחוץ : היא נמצאת במגננה מפני כוחות ומו סדות חזקים בעולמה של היהדות, הנלחמים נגד זכותה לקרוא את- היהדות מתוך מרכז של חירות . יהדות של חירות צריכה להיאבק על מקומה עם כל מי שמנסה לסגור את תרבות ישראל בתוך גבו לות של כפייה, אפליה ושעבודים שאין מהם תחנת יציאה . היא לא- מוכנה להעניק בלעדיות לתפיסת יהדות שאין בה חירות מחשבה, שאלה וחופש בחירה . ומן העבר השני היא מאוימת על ידי כוחות השעבוד הכלכליים והאידיאולוגיים העצומים המופעלים על מי שאינם מתבצרים מאחורי חומות תודעתיות וחברתיות . יהדות של יהדות של חירות צריכה להיאבק על מקומה מול כל מי שמנסה לסגור את תרבות ישראל בתוך גבולות של כפייה, אפליה ושעבודים שאין מהם תחנת יציאה . היא לא מוכנה להעניק בלעדיות לתפיסת יהדות שאין בה חירות מחשבה, שאלה וחופש בחירה
|
|