|
|
עמוד:107
אופקים | 107 ע ל ה א ר ץ ו ע ל ה מ ז ו ן | א ר י א ל פ י ק א ר באופן הנאמן לכוונתן המקורית, אך תוך התאמתן למציאות החיים המודרנית . סוגת המדרש החז"לי משמשת לי מקור השראה לדרך שבה ניתן ליצור תובנות חדשות מתוך המקורות העתיקים . זאת באמצעות חשיפת העיקרון הרעיוני העומד ביסוד ההלכה הקדומה ומציאת הדרך ליישמו במציאות אחרת . מהלך פרשני-יצירתי כזה מאפשר את הזיקה בין העבר להווה . חלק מההצעות שלהלן דורשות חקיקה מדינתית או התארגנות ציבורית, ואחרות נוגעות להתנהגות האישית של האדם . ההיבטים האקולוגיים דורשים את שתיהן : הן חקיקה והסדרה ברמת המדינה והעולם, והן התנהגות של הפרטים שתחזק אותן . א . מצוות הראשית : לחוש מחדש את הטבע הפקת המזון מן הטבע מתאפיינת בעונתיות ובמעגליות . מחזורי הזמן החקלאי קבועים על פי עונות השנה, וגידולי התבואה, היר קות והפירות תלויים בהתחדשות השנתית הפועלת על פי חוקיות- ידועה . מספר רב של מצוות הקשורות למזון מתייחסות לעונתיות ולהתחדשות, כאשר העיקרון המשותף לכולן הוא חוויית ההודיה של האדם על התחדשות הטבע, המעניק לו את פירותיו . כביטוי להודיה זו, בכל עונה חקלאית מקריב האדם את ראשית התוצרת לאל ולמשרתיו הכוהנים : מצוות הביכורים מורה לאדם להביא את פירותיו הראשונים לפני הכוהן במקדש ; איסור אכילת התבואה החדשה והנפת העומר קשורים לראשית קציר הדגן ולהקדשתו לאל ; איסור עורלה אוסר על החקלאי ליהנות מן הפירות בשלוש השנים הראשונות ; בשנה הרביעית מצוות נטע רבעי מחייבת את החקלאי לעלות לירושלים וליהנות שם, בקדושה, מפירותיו ; מצ וות הפרשת חלה מורה לאופה לחם להפריש את ראשיתו לכוהן . - בכל המקרים הללו, מתן הראשית לאל הוא ביטוי לאמונה ולתוד עת התלות של האדם בברכת האל . - החיים המודרניים, טכנולוגיות שימור וקירור ויכולות הובלה חו בקות עולם, הפכו רבים מהגידולים החקלאיים לזמינים בכל עת . - בנוסף, חלקו היחסי של המזון המעובד, הקפוא או המשומר, הולך וגדל . מושג העונתיות נשחק, ואיתו נשחקת תחושת ההתחדשות . ממילא מצוות ה"ראשית" איבדו את משמעותן כציון דרך במעגל הצמיחה של המזון . בה-בעת, מצוות ראשית הקשורות במקדש, כמו הנפת העומר, הבאת לחם הביכורים וביכורי הפירות, אינן מתקיימות מאז חורבן הבית . לאיסור לאכול מן התבואה החדשה כמעט שאין משמעות, מפני שדגני המאכל נקצרים בדרך כלל לאחר חג הפסח ; מצוות נטע רבעי מתקיימת בצורה סמלית בלבד ( על ידי חילול הפירות על מטבע ) ; החלה המופרשת מהעיסה אינה ניתנת עוד לכוהנים, מפני שהם אינם טהורים ואסור להם לאכול את התרומה בטומאה . התמונה הכוללת היא שמצוות רבות, הסובבות את תהליכי הייצור והצריכה של מזון, המבקשות להשיג מטרה רוחנית משמעותית לאדם, אינן עושות זאת עוד . האדם המודרני רוכש פירות ויר קות שאין הוא יודע היכן, מתי ועל ידי מי גודלו, והוא אינו חש- שמעון שיידר, נהלל, ,2017 צבעי שמן ואקריליק על עץ לבוד
|
|