|
|
עמוד:47
אופקים | 47 ל ש ו ב א ל ה ה ו מ נ י ז ם | י א י ר ש ל ג בדיוק אלו שכלפיהם הפונדמנטליזם הדתי מכוון את חיציו במסג רת מתקפתו על כלל תרבות המערב בעשורים האחרונים . הפונד- מנטליזם מוחה על הפערים הכלכליים ועל הזנחת השכבות החל- שות, יוצא נגד תרבות מכירת הגוף, ומי שמקשיב לו בקפידה יוכל- לזהות גם את ביקורתו על הרדידות התרבותית שהשתלטה על המערב . המסר התת-קרקעי של הפונדמנטליזם הדתי הוא פשוט מאוד : אתם, אנשי המערב, הורדתם את האל מבכורתו והמלכתם במקומו את האדם . והנה, בסיכומו של חשבון, מתברר שגם לכבודו של האדם אינכם נאמנים . אם כך, ראוי שנחזיר את האל לגדולתו, גם אם דרוש לשם כך מהלך קיצוני . אם כן, המעבר מאתוס הומניסטי לליברלי לא רק יצר למערב אין-סוף נזקים עצמיים, אלא גם הצמיח את הפונדמנטליזם הדתי והעניק לו טיעונים נאים להתגדר בהם . ודוק, אינני ממליץ, כמו בן, על הפתרונות שהפונדמנטליזם מציע לבעיות המערב הליברלי . - אם חלילה אצטרך לבחור, אעדיף אלף פעמים מערב דקדנטי על פונדמנטליזם דתי, ולו מהסיבה הפשוטה שבמערב דקדנטי עדיין קיים חופש בחירה בשאלה אם להיכנע לקסמי הדקדנס, בעוד בת רבות פונדמנטליסטית נשללת החירות לבחור . אולם כדאי בכל- זאת לחשוב על המפלצת שעזרנו לקומם כאשר בחרנו בליברליזם, שהגבול היחיד שהוא מציב לעצמו הוא חירויותיהם של היחידים האחרים, ואינו מביא בחשבון ערכים אחרים, חשובים לא פחות מחירות היחיד . דומה שמי שרוצה להילחם כראוי בפונדמנטליזם הדתי אינו יכול להסתפק במאבק רק ב"קצה הקרחון" הפונדמנטליסטי – הטרור שהוא מחולל . לצד זאת צריך לייבש גם את הביצה שממנה ניזון אותו טרור, ביצת הדקדנס הליברלי שיצרנו . עלינו לחזור לשורשיה ההומניסטיים של התרבות המערבית, לתפיסה האומרת ש"כבוד האדם" משמעו איזון מלא ומיטבי בין כל צרכיו . לשם כך עלינו לזנוח גם את שיח הזכויות ולהתמקד בשיח האחריות . יתרה מזאת, בכוחה של תפיסה מערבית-חילונית כזו ליצור "ברית חדשה" בין העולם החילוני לדתי . שכן המכנה המשותף היסודי והעמוק בין העולם הדתי לעולם החילוני-הומניסטי הוא שיח האחריות – התחושה שהאדם נולד לא לשם הנאה ו"מימוש זכויות" בלבד, אלא בעיקר כדי לממש את אחריותו כלפי העולם . תוכן ה"מצוות" אכן שונה בין עולם דתי לעולם הומניסטי ( אם כי קיימת גם חפיפה לא מעטה ) , אולם עצם מושג המצווה, ובכלל, התפיסה שהאדם הוא יצור הנתבע לאחריות – כלפי בני אדם אחרים וכלפי הבריאה בכלל – משותפים לשני העולמות . יאיר שלג הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן ועיתונאי ב"מקור ראשון" . כדאי לחשוב על המפלצת שעזרנו לקומם כאשר בחרנו בליברליזם, שהגבול היחיד שהוא מציב לעצמו הוא חירויותיהם של היחידים האחרים, ואינו מביא בחשבון ערכים אחרים חשובים לא פחות מחירות היחיד
|
|