לבוא אל הקודש: סדר יום לשיחה דתית שהגיע זמנה

עמוד:102

102 | אופקים רעיון השראת שכינה , המבטא את ציפיות המאמינים מתהליך השבת המקדש ועבודתו, ממחיש אף הוא את הפער התיאולוגי בין העבודות השונות . הופעת המקדש כרוכה בציפייה להופעתו של שפע אלוהי רוחני וחומרי, לשינוי ברמה הלאומית, האוניברס לית ואף הקוסמית, להעצמתה של חוויית קרבת אלוהים בעולמו- החווייתי-דתי של היחיד ולשיבת ההתגלות האלוהית אל מערכת היחסים בין האל לאדם . אכן, יש הטוענים כי קיימת זיקה בלתי . ניתנת להתרה בין מציאות מקדשית ובין קיומה של התגלות 13 לט- ענתם, במרחב התיאולוגי שבו התקיימו המקדש ועבודתו, מקור הסמכות הדתית כרוך בהתגלות, והוא נבדל מהותית ממסורת חכ מים . אם אכן בקשת השיבה אל המקדש כרוכה בציפייה להתגלות- ולחזרתה אל המסורת כמקור סמכות, הרי הטלטלה הצפויה עם מימוש החזון המקדשי תהיה גדולה עוד יותר, מכיוון שהיא מגיעה עד לנדבכיה היסודיים ביותר של המסורת הנוהגת . יתרה מזאת, הניסיון ההיסטורי שהצטבר בתקופות שבהן עמדו המקדשים על מכונם אינו עולה בקנה אחד עם הציפיות העצומות של שוחרי המקדש . המציאות המקדשית ההיסטורית הייתה רחו קה מאוד משלמות דתית ומוסרית . הנביאים הביעו ביקורת חרי- פה ביותר כלפי המקדש, כוהניו ועבודתו, וערערו על ערכה הדתי- והמוסרי של העבודה בו לנוכח המצב החברתי-המוסרי הירוד של העם . 14 חלק מן הנביאים אף טענו כי עבודת הקורבנות תורמת למציאות המוסרית הירודה שמחוץ למקדש ומעודדת אותה . גם בספרות חז"ל מתוארת שחיתות עמוקה שפשתה במקדש ובסבי בתו בשלהי הבית השני . ההבטחה כי המקדש השלישי יביא לשינוי- דרמטי של המציאות הרוחנית-חברתית הקיימת וכי העולם כולו יחווה התעלות רוחנית, אינה הולמת את הניסיון ההיסטורי העגום . מקדש בימינו : חזון חלופי לאור האתגרים העולים מן החזון המקדשי, אני סבור כי דרוש לנו חזון דתי חלופי . תחת החזון הפיזי של מקדש עץ ואבן ועבודתו בבשר ובדם, אני מציע להציב כמושא שאיפותינו הדתיות וכשיאה של העבודה הדתית, חזון המבוסס על הקריאות המקראיות "קדו שים תהיו" ו"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" ( ויקרא יט,- ב ; שמות יט, ו ) . לפי חזון זה, הנטוע עמוק במסורת מראשיתה, קדושת האדם היא הציר המחבר בין האדם לאל ולכן יש בכוחה למלא את תפקיד המקדש . תפיסה זו, שהועברה אלינו במהלך הדו רות, הולמת את התודעה הדתית של האדם בן זמננו ותואמת את- אופייה של עבודתו הדתית ואת ערכיו ואמונותיו . 13 . רחל אליאור, מקדש ומרכבה, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה , ירושלים, ,2002 עמ' 216 - 218 ; מיכאל שניידר, מראה כהן, תיאופניה, אפותיאוזה, ותיאולוגיה בינארית , לוס אנג'לס, תשע"ב, עמ' 117 ; חביבה פדיה, השם והמקדש במשנת ר' יצחק סגי נהור : עיון משווה בכתבי ראשוני המקובלים , ירושלים, ,2001 עמ' 12 . 14 . שמואל א, טז, כב ; ישעיהו א, יא ; ירמיהו ו, כ ; יחזקאל ח ; עמוס ה, כב ; מיכה ו, כ ; ועוד . 15 . אבות דרבי נתן , נוסח ב, פרק ח ( מהדורת שכטר, עמ' 22 ) . בפרפרזה על דברי חכמים בהתייחס לעבודת המקדש ולחלופות שלה, אני מבקש לומר גם בדורנו : יש לנו עבודה אחרת, טובה וח שובה הימנה . 15 בעקבות החורבן העמידו חכמים תשתית רעיונית- ופרקטית של חיים דתיים ללא מקדש, ונתנו מענה חלופי לצרכים היום-יומיים שנבעו מהיעדרם של המקדש ושל עבודתו . בפרספ קטיבה היסטורית, התוצאה של מפעלם היא מדהימה : דורות על- דורות של יהודים נשארו נאמנים למסורתם, העבירו את מורשתם מדור לדור והנחילו לנו עולם דתי עשיר ומרומם . כאז כן גם עתה, עלינו להעמיד חלופה, והפעם לא למסורת הנוהגת אלא לחזון המ קדשי, כך שהוא יאפשר לדורות של יהודים להמשיך ולהיות נאמ- נים למורשתם . - במשך הדורות הוטענו על חזון המקדש הפיזי ממדים מיתיים וסימבוליים, שהמירו במידה משתנה את מהות המקדש מהמוקד הפיזי אל מרחב סימבולי ורוחני . ההצעה להעמיד כיום את חזון המקדש על מהותו הרוחנית — החיבור בין האדם לאל — אינה אלא המשך של מגמות אלו

מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר