|
|
עמוד:16
16 | אופקים ממש עם סופה של "המהפכה המהוללת", שבה הפרלמנט האנ גלי המליך על עצמו את ויליאם מאורנג' ( הפרוטסטנטי ) , במקום- דודו וחמיו, ג'יימס השני ( הקתולי ) . מעשה זה הגשים בפועל את עליונותו של העם – באמצעות נציגיו בפרלמנט – על המלך, על פי הרעיונות של ההוגים הפרוטו-ליברלים של המאה השש-עשרה . לוק עצמו מציין בהקדמה לחיבורו שהוא מצדיק את מלכותו של ויליאם מתוקף כך שהשלטון תלוי בעם, ולא להפך . לוק מכנס את המסורת הליברלית כפי שהתפתחה עד לזמנו, ומ גיש אותה באופן נהיר ושיטתי . הוא בונה את תפיסתו על אותם- בסיסים תיאולוגיים שקודמיו הציגו, ומותח את הגיונם הפנימי עד למסקנות המתבקשות . כך עבור לוק, מעמדו של האדם כתבוני וחופשי נגזר מהיותו נברא בצלם : אלוהים בורא אותו בצלמו, בדמות תבניתו, ועושה ממנו יצור תבוני, ולכן בעל שליטה . שכן יחד עם כל דבר אחר שצלם אלוהים נשא, הטבע התבוני ודאי היה חלק ממנו, והוא היה משותף למין [ האנושי ] כולו . 12 לוק קושר את התבונה לחוק הטבעי, ומסיק מכך שכל אדם ניחן בזכויות יסודיות שחובה עלינו לכבדן : המצב הטבעי ניחן בחוק המושל בו, שמחייב את כולם . והתבונה, שהיא החוק ההוא, מלמדת את כל האנו שות, שיכולים להיוועץ בה, שמכיוון שכולם שווים- ועצמאיים, אל לאיש לפגוע באחר בחייו, בבריאותו, בחירותו או בקניינו . שכן כל בני האדם הם יצירותיו של יוצר אחד, כול-יכול ובעל חוכמה אין-סופית . 13 על בסיס הבריאה בצלם, שהיא החוק הטבעי שבקרבנו, שבא לידי ביטוי בתבונה – ניתן להסיק שכולנו שווים ועצמאיים, ושאין לפגוע בחיינו, בבריאותנו, בחירותנו או בקנייננו . הרי לנו רשימה ראשונית של זכויות יסוד, שנבנות על בסיס ההנחות שלוק פורשָׂ בפני הקורא, שמקורן בפלפולים הסכולסטיים של המאה השלוש- עשרה, הנשענים בעצמם על הפרק הראשון של ספר בראשית . אחרי שביסס את קיומן של זכויות יסוד, לוק יעמיד אותן בבסיס התפיסה המדינית שלו . לדידו, בני אדם מכוננים יחד חברה ושמים עליהם ממשל מתוך בחירה חופשית, כדי לשמור על אותן זכויות . זוהי "האמנה החברתית" שמאפשרת לפרטים חופשיים אך יחידים ליצור יחד קהילה פוליטית . אולם מנהיגיה של אותה קהילה פו ליטית יזכו לשלטון לגיטימי רק אם הם שומרים על אותן זכויות,- שהרי לשם שמירתן הוקמה הקהילה מלכתחילה . לכן, יסביר לוק, 12 . 30 . 4 . 1 , Two Treatises of Government . 13 . שם, 6 . 2 . 2 . יהיה זה לגיטימי לגמרי להיאבק כנגד שלטון שאינו שומר על זכויות היסוד של נתיניו ולהפיל אותו . זהו הדגם הבסיסי של הממשל הליברלי, דהיינו שלטון המתבסס על הסדר בין האזרחים הפרטיים למשטר, כאשר הלגיטימציה של האחרון מותנית בשמירה על זכויותיהם של הראשונים . השוויון בין כלל האזרחים, חירותם הבסיסית, והזכויות שהם מחזיקים בהן, אינם נובעים מהסכם היסטורי עם שליטיהם, אלא באופן טבעי ונ צחי מעצם היותם בני אדם . כל אלה נשענים על מעמדו של האדם- כנברא בצלם אלוהים . שני קולות במסורת היהודית בה-בעת עם השפעותיו על העולם המערבי כולו, הרעיון שכל בני האדם נוצרו בצלם אלוהים ליווה את המסורת היהודית לאורך הדורות והשפיע עליה פנימה . הוא עיצב את חוקיה בנוגע לערך חיי הפרט, והשפיע גם על ההלכות בנוגע לעבדות ועל יחס היהדות לזרים . עם זאת, יש להודות שהמסורת שלנו הולידה גם קולות אחרים . מהתפיסה ש"אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים [ כלו מר : לא-יהודים ] קרויין אדם" ( בבלי יבמות, סא ע"א ) , דרך הפיכת- הבחירה בעם ישראל לסממן של סגולה מהותנית שלכאורה קיימת בו ולא באחרים, ועד לגזענות המטאפיזית של הקבלה, הכוללת, למשל, את הקביעה של ר' שמואל אוזידא, מתלמידי האר"י בצפת, על הכתוב בספר בראשית : "הצלם האמור כאן הוא צלם של קדו שה המיוחד לעם בני ישראל לבדם" . - יש לומר ביושר ששני קולות אלה נשמעים לכל אורכה של המסו רת היהודית . מעולם לא הביעה היהדות רק את הקול המקבל את- כל בני האדם כשווים, ומעולם היא לא השמיעה רק את הקול הפ רטיקולריסטי, המידרדר גם לגזענות בוטה . גם בזמננו נשמעים שני- הקולות הללו, אולם באופן טרגי, כיום בישראל קול השוויון הרואה כל אדם כעולם ומלואו נבלע בשאון הקול השני, שאף מקבל גוש פנקה רשמית עם חותמת המדינה . קולם של הרבנים הראשיים בי- שראל, קולה של האורתודוקסיה הישראלית, מזדהים כמעט באופן- מוחלט עם היהדות הבדלנית, המתנשאת והגזענית . המאבק בין שני הקולות היהודיים הללו בישראל בזמן הזה נוגע לא רק לחברה ולפוליטיקה הישראליות, אלא גם לעצם דיוקנה של היהדות . הניסיון לצייר ערכים כמו הומניזם, פמיניזם, אוניברסליזם, וכן חמלה, סובלנות ופלורליזם כלא-יהודיים משמש כנשק פולי טי, אולם הוא התכחשות לאמת ועיוות המסורת היהודית . אמת,- לא ניתן להתעלם מכך שהיו ויש ביהדות קולות שליליים הדו חים את האחווה האנושית ולא רואים את כל בני האדם כשווים . - אולם ההתכחשות לכך שיש במסורת היהודית גם קולות הפוכים,
|
|