|
|
עמוד:101
אופקים | 101 ל ב ו א א ל ה ק ו ד ש | מ א י ר ק ר א ו ס כולה או חלקה, בעבודת הקורבנות הנתפסת כ"עבודת אלוהים במובנה העליון" . 10 זו מהפכה של ממש, הצפויה לטלטל באופן עמוק את העבודה הדתית כפי שהועברה אלינו במסורת . לשם המחשת הפער בין שני סוגי העבודות, נתאר את עבודת יום הכיפורים שנהגה במקדש לצד זו שהתעצבה במסורת הדורות לאחר החורבן . כיום, עיקר עניינה של עבודת יום הכיפורים הוא חוויית האדם העומד לפני אלוהיו, המבקש לכפר על מעשיו ומ צפה לסליחתו של האל ולטהרתו . כלי מלאכתו בבקשת הסליחה- והכפרה הם צום, תשובה, תפילה וצדקה . כלים אלה מסייעים בידיו לחוות תהליך פנימי של היטהרות מן החטא ולעבור טרנספורמציה נפשית של חזרה ממנו . החוויה הזאת מתרחשת בתוך לבו ונפשו של האדם ובינו לבין אלוהיו . לעומת זאת, עבודת יום הכיפורים שבמקדש נתונה כל כולה בידיו של הכוהן הגדול . מבחנהּ של עבו דה זו הוא בקיומו המדוקדק של סדר העבודה, המבטיח את כפרת- החטא על ידי האל . האדם היחיד, ואף הקהילה הדתית כולה, אינם נוטלים חלק בעבודת כפרה זו ואין להם כל השפעה עליה . הפער בין שני סוגי העבודה הללו הוא עמוק ומובהק, וספק אם שניהם יוכלו להתקיים בכפיפה אחת . האפשרות שעבודת המקדש תהפוך לדומיננטית, בין שבכוונת מכוון ובין שכתוצאה טבעית, ות דחק הצדה את העבודה הדתית הנוכחית – היא ריאלית . עוצמת- הפיתוי של חוויית הפולחן, כשהיא משולבת בכיסופים להשבת העבר הלאומי, גדולה מזו של העבודה הדתית היום-יומית . תיאולוגיית המקדש ותיאולוגיה שבמסורת עבודה דתית איננה מנותקת מהקשר תיאולוגי, אלא ניצבת על תשתית רעיונית המובחנת לה . בין התיאולוגיה שבבסיס העבודה המקדשית ובין זו הניצבת ביסודה של העבודה הדתית העכשווית קיימים הבדלים עמוקים, שאותם אני מבקש להמחיש באמצעות שלושה מושגים : "האדם הקדוש", "המעשה הדתי" ו"השראת שכינה" . רעיון האדם הקדוש , ששורשיו במקרא והמשכו בספרות חכמים, בהגות ובמיסטיקה ואף בחסידות, הוא מן היסודות המעצבים את החוויה הדתית של בן זמננו . הוא לבש ופשט צורה בגלגוליו ההיס טוריים השונים, אולם בבסיסו ניצבת התפיסה כי האדם בקדושתו- הוא התכלית העליונה של החיים הדתיים, וככזה הוא משמש מוקד קדושה חלופי למקדש . ביטוי עוצמתי של תפיסה זו מופיע בפירושו לתורה של הרב משה אלשיך על הפסוק "וְשָׁכַנְתִֶּי בְּתוֹכָם" ( שמות 10 . הרב ישראל אריאל, מחזור המקדש ליום הכיפורים , הוצאת קורן, תשע'ט, עמ' ט' . וראו את דבריו של הרב אריאל, שם , בעמ' ,130 המבהירים זאת היטב : "וללמדנו עד כמה יקרה היא עבודת הקורבנות של יום הכיפורים לפני ה' ששום תפילה לא תשווה לה" . 11 . פירוש הרב משה אלשיך על התורה, שמות כה, ח : "'ושכנתי בתוכם' ולא אמר 'בתוכו' . . . שמעתי לומדים מכאן כי עיקר השראת שכינה באדם הוא ולא בבית . . . כי אין חפץ ה' לשכון בארץ כי אם על ידי השראתו בנפשות ישראל, שמהם עושה עיקר . . . " . 12 . יאיר לוברבוים, "ממקדש לאדם : תמורות במוקד הקדושה בספרות חז"ל", דעת , 86 ( 2018 ) , עמ' 395 . כה, ח ) , המעמיד את האדם כמוקד הקדושה העיקרי והראשוני שהאל מבקש להשרות בו את שכינתו . 11 בזיקה לכך, ייעודו של המעשה הדתי במציאות מקדשית שונה מהותית מייעודו במסורת הנוהגת . בדגם המקדשי מכוון המעשה הדתי לשירות האל ולהשפעה עליו, על פעולתו או על העולם . במסורת חכמים מטרת המעשה הדתי היא "הליכה בדרכיו" : האדם הוא האובייקט של העבודה הדתית והיעד הוא השינוי הרוחני, הנ פשי והמוסרי שעל האדם לחולל בקרבו ובסביבתו כדי להתקדש . 21- מציאות מקדשית מסיטה את מוקד הקדושה מהאדם חזרה אל המקדש הפיזי, ומטה חזרה את מרכז הכובד של ייעוד העבודה הדתית מהאדם אל האל . במודל המקדשי מכוון המעשה הדתי לשירות האל ולהשפעה עליו, על פעולתו או על העולם . במסורת חכמים מטרת המעשה הדתי היא "הליכה בדרכיו" : האדם הוא האובייקט של העבודה הדתית והיעד הוא השינוי הרוחני, הנפשי והמוסרי שעל האדם לחולל בקרבו
|
|