|
|
עמוד:15
אופקים | 15 כ ל ב נ י ה א ד ם | ת ו מ ר פ ר ס י ק ו ( "בתבונה . . . נמצא צלם אלוהים" ) . 9 תפיסה זו הייתה קונצנזואלית למדי . אולם כשחוברה אליה התפיסה שהתבונה היא גם החוק הטבעי, העניק הדבר דגשים חדשים למושג צלם אלוהים : בחירה, הכרעה מוסרית ורצון חופשי . כל אלו קיבלו מעמד מקודש . ההתפתחויות הללו, יש לזכור, הת קיימו כולן במסגרת דתית . התבונה והבחירה החופשית הפכו ליסוד- האלוהי שבאדם, וקשה להעלות על הדעת מסגרת דתית שתעודד או תכשיר את דיכוי היסוד האלוהי שבאדם . בהתאם לכך, הנצרות ( המערבית ) כיוונה את עצמה לכיבוד תבונתו, בחירתו החופשית והאוטונומיה של הפרט, ולהענקת ערך עליון לסובייקטיביות . הדרך שבה אנחנו תופסים את האדם משפיעה על המסגרת החוקית שנכונן . החיבור לחוק הטבעי אִפשר להבין את צלם אלוהים גם במונחים משפטיים, כיסוד החוקי של הסדר החברתי . על כן כפי ששמירה על חוקי הממלכה מחייבת הגנה על זכויותיהם של מעמדות שונים ( כפי שראינו במגנה כרטה ) , כך שמירה על החוק הטבעי מחייבת הגנה על תבונתו ובחירתו החופשית של האדם . של כל אדם . כשהחוק הטבעי עובר הפנמה, מופנמת איתו גם תפיסת הזכויות . מעתה נגזרות זכויות לא ( רק ) מתפקידו של האדם או ממעמדו, אלא ממהותו הפנימית, הנצחית, האוניברסלית והשווה – מצלם . אלוהים שבו 10 זכויות חוקתיות והיררכיות יכולות להפוך לראשו- נה לזכויות טבעיות ושוות . צלם אלוהים, שהוא התבונה והבחירה החופשית, הופך להיות גרעין זהה של אנושיות אוניברסלית שזכאי להגנה . ראיה לכך שהרעיונות הללו חלחלו לתיאולוגיה הנוצרית אפשר למצוא כבר במחצית המאה השלוש-עשרה, כאשר האפיפיור אינוֹ קַנטיוּס הרביעי ( מת ב- 1254 ) קובע כי- ממשל, קניין ושיפוט יכולים להתקיים אצל כופרים, באופן תקף וללא חטא, שכן דברים אלה לא נועדו רק למאמינים, אלא לכל יצור תבוני . . . באופן דומה אנ חנו טוענים שאין זה אפשרי לאפיפיור או למאמינים- ליטול מכופרים את רכושם או את ממשלם או את שיפוטם, שכן הם מחזיקים בהם ללא חטא . 11 בפסקה משמעותית זו אנו חוזים באפיפיור מגביל את כוחו של האפיפיור, את הכנסייה מצמצמת את הפריווילגיות שלה עצמה, וזאת על סמך תפיסה שכל בני האדם, בהיותם באופן מהותי יצורים 9 . 1 . 66 . 2 . 2 , Summa Theologiae . 10 . ראו על כך אצל Brian Tierney, The Idea of Natural Rights : Studies on Natural Rights, Natural Law, and Church Law 1150 5261‑ , Grand Rapids Jean Porter, Nature as Reason : A Thomistic Theory of the Natural Law , Grand Rapids 2005 ; 1997 . 11 . ראו : פרסיקו, אדם בצלם אלוהים , עמ' 117 . תבוניים, זכאים להגנה של מספר זכויות יסוד, וביניהן ממשל ( כלו מר עצמאות ) , שיפוט ( כלומר מערכת חוקים משלהם ) וקניין . מן- התבונה, שהיא צלם אלוהים והחוק הטבעי, נגזרים ממדים בסי סיים של סוכנות ואחריות, שאין לאיש, אף לא לאפיפיור, רשות- לבטלם או לפגוע בהם . יש לציין שאין כאן הוראה מחייבת של האפיפיור, וממילא העולם הנוצרי היה רחוק מאוד מאימוץ עקרונות אלה ( באותן השנים ממש התנהל מסע הצלב השביעי ) . אולם הרעיון שלאדם יש זכויות יסוד בלתי ניתנות להכחשה התגבש והחל לחלחל לתודעה האירופית . הוא עתיד לעלות שוב כשידונו מהן זכויותיהם, אם בכלל, של ילי די העולם החדש שיתגלה בסוף המאה החמש-עשרה, ושוב אחרי- המהפכה הפרוטסטנטית, כשמערב אירופה ישקע במלחמות דת, והוגים צרפתים ואנגלים יגנו על זכותם של בני אדם להאמין במה שהם תופסים כאמת האלוהית . הופעתן של זכויות יסוד אם טחנות הצדק טוחנות לאט, אלו שאמוּנות על יצירת מסגרות אתיות כוללות זוחלות בקצב צב . מאות שנים עוברות – ונסיבות היסטוריות משתנות – לפני שהאנושות זוכה למבנה יציב של העי קרים שיעמדו מעתה בבסיס הסדר הליברלי ההולך ומתגבש . - מה שהחל במאה השלוש-עשרה כשיח על זכויות טבעיות שאסור לכנסייה לשלול גם מכופרים, מתורגם בהמשך לתפיסה פוליטית, הנוגעת לזכויות שונות שהממשל אמור להגן עליהן, ואף לעמדה כי לשם כך מוקם כל ממשל מלכתחילה . הוגים כמו פֵליפֶּה דה-מוֹר נֵיי ( de - Mornay ) ותיאודור בֵּזָה ( Beza ) בצרפת, או ג'ורג' בּיוּקנן- ( Buchanan ) בסקוטלנד, קובעים בשנות השבעים של המאה השש-עשרה, כחלק ממאבקם במלוכה שהגבילה את חופש הפולחן שלהם, שבני האדם נולדו שווים וחופשיים, וכי תפקיד השלטון הוא להגן "על החירות והרווחה" של נתיניו . הם מציעים שהמלך מולך רק מתוך הסכמת נתיניו . לא אלוהים משח אותו למלוכה, אלא בני העם, ורק בתנאי שישמור על זכויותיהם . במאה השבע-עשרה מצטרפים אליהם הוגים ידועים יותר, כמו תומס הוֹבְּס וג'ון לוֹק . לוק הוא זה שמוכר לנו, בין השאר, מפני שניסח את רעיונותיו באופן בהיר במיוחד, וכי לצד הוגים נוספים הוא היווה השראה למייסדי ארצות הברית . אולם יותר מאשר מבשרן של מהפכות, היה לוק מעין מאסף של מסקנות ממאה וחמישים שנה של מלח מות דת ומאבקים פנים-נוצריים באירופה . כשב- 1689 הוא מפרסם- את ספרו המפורסם שתי מסכתות על ממשל מדיני , הוא עושה זאת
|
|