|
|
עמוד:41
אופקים | 41 א י ן ד ת פ ר ט י ת | ל י ל ך ב ן צ ב י חזיתית עם עולם הערכים שלי . אבל היכולת שלי ושל שכמותי לבטא חוסר שביעות רצון אל מול ההתנגשות הזאת מצומצמת מראש . זאת משום שמבחינת הליברליזם, הדת והדתיים חשודים מראש כמי שעלולים להפר את כללי המשחק הדמוקרטיים . כל ביקורת המושמעת ביחס למרחב הליברלי נתפסת כאיום על הד מוקרטיה . אולם בעוד אין מקרב הדתיים כמעט מי שרוצה לוותר- על הדמוקרטיה, יש מי שמבקש לצמצם את ההגמוניה של הליב רליזם או לקבול עליה . עמעום ההבחנה בין המונחים 'ליברליזם'- ו'דמוקרטיה' משרת את העמדה הליברלית, שכן הוא שומט את הקרקע מתחת האפשרות לצאת למאבק על ערכים לא ליברליים, בטיעון כי הם פגיעה בדמוקרטיה . כך בקשה לשעות רחצה נפרדת היא הדרת נשים, גם כאשר נשים הן המבקשות אותה ; בקשה לסב סוד פעילות תורנית היא גזל הקופה הציבורית ; והימנעות מצריכה- של התרבות ה"כללית" ( סרטים, ספרים, הצגות ) או צנזורה שלה נחשבות להסתגרות, להתנשאות ולניתוק . כאזרחית, אני רואה בצמצום מרחב הפעולה והתגובה שלי מחיר, כנראה בלתי נמנע, שעל אזרחים מאמינים לשלם עבור שלמותו של המרחב הציבורי . האפשרות של הישארות מחוץ למרחב הצי בורי היא מחיר שאין לי נכונות לשלם, וגם היתכנותה אינה ממשית . - עם זאת, בניגוד לעמדה שמציע ליבוביץ, איני נוטה לצאת למלחמות ואיני מעוניינת בכך, שכן המחיר יהיה גבוה מדי . ובניגוד לעמדה שמציע בוזגלו, המרחב הציבורי היהודי-ישראלי כיום אינו גמיש דיו להכיל אותי בלי שאשלם מחירים . לפיכך, אני לכודה : איני רוצה לאבד את החיבור למרחב הציבורי הישראלי, אך אני רוצה מקום משמעותי בו, איני רוצה להיות אך צופה מהצד, ואיני רוצה לוותר על ערכיי . השאלה כיצד לאזן בין מאבק ציבורי על ערכים ובין הסתגרות במרחב הפרטי או הקהילתי מקננת בי תמידית, ות שובה אין לי . וכמוני כך רבים אחרים : העמדה של אזרחים מאמינים- מול המרחב הציבורי היא עמדה של אתגר, לעתים של עימות, אך לא עמדה של שלילה, שכן ביטולו התיאורטי של המרחב הליברלי יותיר רִיק, שרוב האזרחים המאמינים לא ידעו למלאו . במילים אחרות, בעוד המצב הקיים נחווה על ידי הצד הליברלי לעתים כאיום על עצם קיומו – כפי שניתן לראות בחודשים האחרונים – הרי אין הדברים כך . אזרחים מאמינים אינם מבקשים לפרק את המרחב הליברלי, אלא לשרטט מחדש את גבולותיו במדינה היהודית באופן שייתן את הדעת על מקומה המשמעותי של המ סורת היהודית במרחב . ובמקומות שבהם המרחב הליברלי מתע- קש לקיים את הדיכוטומיה המלאה שבין דת למדינה ובין פרטי- לציבורי, התביעה היא לתת את הדעת על המחיר שאזרחים מא מינים יידרשו לשלם לשם כך, מחיר שפירושו פגיעה בזכויות הפרט,- וכך למעשה פגיעה גם בליברליזם עצמו . ד"ר לילך בן צבי היא עמיתת מחקר במכון שלום הרטמן וחוקרת אורחת במכון ללימודי ישראל של אוניברסיטת קונקורדיה . דניאל פלאי, מתוך התערוכה : שמים וארץ, ,2022 חומרים משתנים ( אוצרת : הגר רבן ) . צילומים : שי הלוי
|
|