|
|
עמוד:98
98 | אופקים המדרש הציוניים-דתיים נרחב היום יותר מאי-פעם, והוא כולל כתיבה ענפה והיקף עצום של שיעורים . מוטי ענברי, חביבה פדיה ואחרים ביקשו להתחקות אחר הסיבות להתעוררות אל ההר והמקדש דווקא בעת הזאת . 4 ענברי טוען כי השינוי נעוץ בתהליך אוסלו ומשקף דפוס מוכר במחקר המשי חיות : בעת משבר אמוני הנובע מהדיסוננס בין ריאליה ובין חזון- משיחי – כמו זה שיצר תהליך אוסלו – מתגברת אצל המאמינים דבקות דתית המכוונת להחזרת התהליך ההיסטורי למסלולו המ שיחי . פדיה מתארת מאפייני משבר דומים, אולם היא רואה דווקא- את תהליך ההתנתקות כמאורע שהעצים את השאיפה אל ההר והמקדש . בנוסף, היא טוענת כי נאמני התפיסה הגאולית מייחסים להר הבית ולדבקות בו יכולת מיסטית להסדרת המציאות על פי תפיסת הגאולה . לצד הסברים אלה דומה שמחוללי השינוי פועלים גם מתוך הכרה פוליטית מפוכחת . לדידם, אם תתממש חלוקת הארץ, ייתכן שעם ישראל יאבד את שליטתו בהר הבית ובכך תוחמץ ההזדמנות ההיסטורית לכינון עתידי של בית המקדש . דוגמה לכך היא דבריו של הרב אליעזר מלמד, שטוען כי הסיבה היחידה שבגינה יש לה תיר את העלייה אל ההר היא נוכחותם של המוסלמים בו, ואלמלא- היו הם על ההר, ראוי היה לאסור את העלייה לכל שטחו . 5 כך, מספר רבנים קבעו הלכה רדיקלית שלפיה מותר לעלות אל ההר ולנוע בכל המרחב שלו, גם באזורים האסורים במובהק לפי ההלכה, זאת משום שמטרת העלייה היא ליצור נוכחות יהודית על ההר במסגרת מאבק השליטה בו, ועלייה שכזו מותרת מדין "כיבוש" . 6 הנכחת החזון המקדשי איננה מוּנעת אפוא רק משאיפה דתית לשוב אל מקום המקדש אלא משמשת גם אסטרטגיה פוליטית במאבק על הריבונות והשליטה במקום . עם זאת, נדמה כי בהקשר של ההר והמקדש אין ערך של ממש בניסיון להבחין בין מניעים לאומיים למניעים דתיים, שכן הם הותכו יחד בקרב רוב שוחרי ההר . יש לציין כי לצד ההתעוררות אל ההר והמקדש נשמעות התנגדויות הנשענות על איסורים הלכתיים מסורתיים ועל טיעונים מהמר חב התיאולוגי, וכן מובעים חששות שמקורם במרחב הגיאופוליטי . - אולם המחלוקת בין שוחרי המקדש ובין מתנגדיהם נוגעת בעיקר לאופי התהליך הנדרש למימוש החזון המקדשי ולזמן הראוי לו, לא לעצם תוכנו . מקדש העומד על מקומו ועבודת קורבנות כסדרה, כמו בימי הבית, הם משאת נפשם הדתית של השוחרים והמתנגדים 4 . מוטי ענברי, פונדמנטליזם יהודי והר הבית , ירושלים, תשס"ח ; חביבה פדיה, ריאיון באתר עיר עמים : 1711 / http : / / www . ir - amim . org . il / he / node / ; שרינה חן, במהרה בימינו : תמורות ביחסו של הציבור הדתיצלאומי להר הבית , שדה בוקר, ,2017 עמ' 86 - 88 . 5 . הרב אליעזר מלמד, "מקום מקדשנו בריבונות ישראל", רתtא האינטרנט של ערוץ ,7 ט"ז בחשוון, תשע"ו . 6 . הרב שלמה גורן, הר הבית , עמ' כח - כט ; ישראל אריאל, "מצוות בהר הבית בזמן הזה", בתוך : קומו ונעלה – אסופת מאמרים וקריאות בעניין הר הבית בזמננו , עמ' 211 . 7 . 172 49, - 46 . Daniel R . Schwartz, Priesthood, Temple, Sacrifices : Opposition and Spiritualization in the Late Second Period , Jerusalem 1979, pp . כאחד . אלה גם אלה נמנעים מלעסוק באתגרים שחזון זה מציב בפני אדם דתי בן זמננו . כך, באופן פרדוקסלי, אף שהשיח התורני המתקיים כיום בבתי המדרש הציוניים-דתיים בנושא המקדש וע בודתו נרחב מאי-פעם, דיון העומק על תוכן החזון המקדשי ואת-- גריו הוא חלקי ביותר . דרושה שיחה דתית על המקדש התייחסות כנה ועמוקה למשמעויות הדתיות והתיאולוגיות של חזון המקדש מעלה מתחים דתיים ותיאולוגיים ושאלות מוסריות ואסתטיות . אלו אינן שאלות "לעתיד לבוא", אלא בעיות עכש וויות שאמורות להעסיק אותנו בהווה, עוד טרם מימוש החזון . חזון- המקדש מטלטל ומאתגר את המסורת הנוהגת, וההשלכות של טלטלה זו על חווייתו הדתית של אדם בן זמננו, וכן על אמונתו ותפיסתו התיאולוגית, עלולות להיות מרחיקות לכת . כנקודת מוצא לדיון, חשוב לזכור : במונחים היסטוריים, משך נוכחו תם של מקדש פיזי ועבודת קורבנות בחיים הדתיים היהודיים קטן- בהרבה ממשך תקופת היעדרם . אלפיים שנה עברו מאז חורבן בית המקדש השני, ובמהלך התקופה הארוכה הזאת המסורת היהודית עוצבה ללא מקדש, ובהתאם גם עולמם הדתי של המאמינים . חכ מים עיצבו תפיסות עולם, מיסדו פרקטיקות מקיפות וכוננו עולם- דתי חלופי, הממלא את הווייתו של אדם דתי . חלק מהפרקטיקות – כגון תפילה, לימוד תורה וגמילות חסדים – הוגדרו במפורש כחלופות לעבודת המקדש וחלקן אף הוצגו כעדיפות עליה . המסורת היהודית עיצבה עבור האדם המבקש לעבוד את אלוהיו עולם דתי שלם, הכולל נוכחות אלוהית, חזון דתי ועבודת אלוהים המכוונת להגשמת אותו חזון . עבודה דתית זו היא מקיפה, עמוקה ושלמה ; היא מצווה על האדם פרקסיס, קוראת לו לחיי דבקות, מעוררת בקרבו ערגה וכיסופים אל הקודש, מטמיעה בלבו שאיפה להתקרבות אל האל, מכוונת אותו לחיים מוסריים ומזמנת אותו לשותפות בקהילה דתית . נדמה כי עולמו הדתי של בן זמננו הנטוע במסורת זו אינו חסר דבר . עם זאת, נוכחות החזון המקדשי במסורת היהודית גם היא מקיפה ביותר . המקדש נתפס בעת עומדו על מכונו כמקום הקִרבה לאל . עבודת הקורבנות המתקיימת בו אינה עוד מצווה ממצווֹת התורה, אלא דרך ייחודית ונבדלת לעבוד אותו במטרה להתחבר אליו . 7 החכמים שלאחר החורבן הטמיעו בריטואלים היום-יומיים את
|
|