|
|
עמוד:38
38 | אופקים המחיר על כך משלמים אזרחים דתיים שמוצאים עצמם לא פעם בין הפטיש לסדן בשיח הציבורי . אם יעשו שימוש בנימוקים ובשי קולים שכאלה, הם ייתפסו כפנאטים ופונדמנטליסטים, אך אימוץ- של נימוקים אחרים יצייר אותם כחסרי כנות ויעורר חשד לגבי מניעיהם ה"אמיתיים" . בישראל, המדינה היהודית, ההפרדה המרחבית הזאת רחוקה מלה תקיים באופן מלא . למרות זאת, אזרחים דתיים ירגישו לא פעם- בכניסתם אל המרחב הציבורי שהם נדרשים להוכיח כי לא אג'נדה דתית קיצונית מובילה אותם, וכי הם מקבלים על עצמם לא רק עול מלכות שמים, אלא גם את עול מלכות הארץ של הדמוקרטיה הליברלית . מרבית האזרחים הדתיים מבינים כי הרצון לחיות יחד בחברה פלורליסטית דורש את הגבלת תפיסותיהם באופן שת פיסות אחרות לא בהכרח נדרשות אליו . כך, למשל, אמירות כגון- – "אני מאמין שצריך לבנות את בית המקדש", "כל עם ישראל צריך לשמור שבת", "כל כבודה בת מלך פנימה" – יכולות אולי להישמע בפומבי, אך לרובם המכריע של האזרחים הדתיים ברור כי אין מדובר בפרוגרמה פוליטית, כי אם בשאיפה רעיונית ותו לא . במילים אחרות, קידום תפיסות עולם ממקור שאינו דתי מתאפשר במרחב הציבורי, משום שליברליזם מראש מודאג פחות מתפיסות אלה ומניח כי הן מקבלות את כללי המשחק הדמוקרטי . לעומת זאת, דיבור בשם ערכים דתיים מעלה חשש מניסיון להשתלטות ולכפייה, וזאת גם אם בנוגע לערכים אלו יש קונצנזוס נרחב בציבור הישראלי, רחב אפילו מזה שיש לערכים ליברליים . כך למשל, דוכני תפילין ותפילה במרחב הציבורי שנויים במחלוקת מנקודת מבט ליברלית ונתפסים כניסיון השתלטות על המרחב, ואילו שימוש דומה במרחב לשיווק מוצרים, גם כאלה הפונים ישירות לילדים, וכן קיום אירועים במרחב – הופעות, מחאות, אירועי ספורט ות רבות – לא נתפסים כניסיון השתלטות, אלא באופן "ניטרלי", גם- אם אינם כאלה . ליבוביץ : דת במרחב הציבורי אך מעבר למחלוקת על מעשה זה או אחר, האם הדרישה להפר דת דת ומדינה מתאימה בכלל לאופייה של היהדות ולהתנהלותם- של האזרחים היהודים בישראל ביחס לחייהם הדתיים ? בדברים הבאים אבקש להביא שתי ביקורות על המרחב הציבורי הליבר לי, שמבקשות לאתגר באופן ספציפי את הנעשה במדינת ישראל . - הביקורת הראשונה היא ביקורתו החדה של ישעיהו ליבוביץ, בי קורת המוכרת היטב בעולם ההגות היהודי, אשר מאז שהופיעה- בהגותו בשנות החמישים של המאה העשרים, הוא לא פסק מלה שמיע אותה בקול הולך וגובר עד ייאוש . התביעה הליבוביציאנית- היא הפרדת דת ומדינה כדי להציל את הדת ולשמור עליה מפני המרחב הפוליטי המאיים לשנותה, להתערב בה ולעשות בה שי מוש לפי צרכיו, באמצעות "שימוש בנוסחאות, בשמות ובסמלים- דניאל פלאי, מתוך התערוכה : שמים וארץ, ,2022 חומרים משתנים ( אוצרת : הגר רבן ) . צילומים : שי הלוי
|
|