חרדים לדמוקרטיה: התמודדות עם המשבר הנוכחי תובעת שינוי עומק בחברה החרדית

עמוד:61

אופקים | 61 ח ר ד י ם ל ד מ ו ק ר ט י ה | ב צ ל א ל כ ה ן ו מ י כ ל ג ל ב ו ע-א ט ר החברה החרדית . הוא מצייר תמונת עתיד שבה החברה החרדית שו תפה בחלקים נרחבים לתפיסה דמוקרטית, הומניסטית וליברלית . - אנחנו שואפים למצב שבו ההגדרה הזהותית חרדי ודמוקרטי, או חרדית ודמוקרטית, תהיה בגדר האפשרי ואף טבעית ורווחת בר חוב החרדי . הגדרה כזו תישען על מקורות תורניים בהירים ות- שאב את כוחה מאמון פנימי של החרדים בשילוב הזה, כמו גם- מאמון משותף של חרדים ולא-חרדים בלגיטימיות של שי לוב כזה, כשהוא אינו מאיים על זהותן של קהילה זו או אחרת . - הנחת היסוד שלנו היא שכיום קיים מיעוט קטן ביותר בחברה הח רדית המחזיק באופן בהיר ומומשג בעמדה משלבת כזו . אלו הם- שולי החברה החרדית . המהלך שננסה לחולל הוא הרחבת שוליים אלו לכיוון המרכז, עד הפיכתם לשולי המרכז או מרכז המערכת בעצמם . להשיב אמון, להפחית חרדה בטווח הקצר והמיידי נדרשות שתי פעולות ראשוניות להנעת המהלך . ראשית, יצירת תשתית רעיונית תורנית, המתקפת את האפשרות לקיום חרדי ודמוקרטי . בה-בעת, בניית בסיס קהילתי לזהות החרדית הדמוקרטית . המרחב הקהילתי והמרחב הרעיוני- תורני אינם רק בגדר תשתיות, אלא הם המהות עצמה, והם ימ שיכו להתרחב ולצמוח באופן מתמיד . הבנייה הקהילתית נדרשת- הן לתוך החברה החרדית עצמה והן מחוצה לה : ביצירת קהילה משותפת, מבוססת אמון הדדי, של חרדים ולא-חרדים, השואפים לשותפות חיים ולחזון יהודי-דמוקרטי משותף . בטווח הבינוני ובט ווח הארוך יפעל המכון לפתח מנהיגות חרדית דמוקרטית תורנית,- להטמיע את הזהות החדשה באופן רעיוני ומעשי במרחב החינוכי ולפתח אותה, וליצור הד תקשורתי וציבורי לקהילה הצומחת . לפתחנו עוד אתגרים רבים, אך המרכזי שבהם הוא בניית האמון ושחרור מהחרדה המאיימת על הזהות האישית והקהילתית – הן פנימה לחברה החרדית והן בין שתי החברות, הלא-חרדית והחרדית, החיות כיום שתיהן בפחד שהצד השני מעוניין במחיקת זהותן . הד מוקרטי והחרדי ילכו יחדיו כי החילוני והחרדי ילכו יחדיו, וזה יקרה- רק כאשר יתבהר שזה אינו מעוניין לחלן את החרדי, וזה אינו מעוניין לחרד את החילוני . הרחבת השוליים החרדיים הדמוקרטיים, מתן לגיטימציה לחיים כאלו והצמחת מנהיגות תורנית חזקה שתאפשר אותם – הם הפתרון, וברור שהם יהוו גם אתגר למול גורמים שינסו לשמור על כוחם ולהשאיר את השוליים הללו צרים ולא משפיעים . אנחנו מודעים לכך שהמכון החרדי לדמוקרטיה הוא מיזם שאפת ני מאוד, אבל מרגישים שאין לנו פריווילגיה לא להיות שאפתנים- בעת הזאת . בתוך התמונה הדמוגרפית העתידית אנחנו במרוץ נגד הזמן להטמעת הערכים הדמוקרטיים כשותפים טבעיים לאורח החיים החרדי . בבסיסו של המכון החרדי לדמוקרטיה ניצבת אחריות משותפת לקיומה של המדינה היהודית והדמוקרטית . זו אחריות של כלל החברה הישראלית להעמיק את הדמוקרטיה בחברה החרדית, לה עמיק את השותפות בין החרדים לחילונים בתוך ברית דמוקרטית,- ליברלית הומניסטית, וליצור שותפות חכמה, שוויונית, צודקת ובת-קיימא . מיכל גלבוע-אטר היא מייסדת שותפה של המכון החרדי לדמוקרטיה . מנכ"לית "ילדותא" : ארגון לשינוי חברתי חינוכי בגיל הרך . שמשה בתפקידים שונים במסגרת "המכון הדמוקרטי - חברה וחינוך", בין השאר כמנכ"לית הארגון . עוסקת בקידום תרבות דמוקרטית בהיבטים חינוכיים וחברתיים בחברה הישראלית .

מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר