|
|
עמוד:58
58 | אופקים מפשרות ישנות לבריתות חדשות / מיכל גלבוע-אטר ת קווה ואופטימיות הן כלי העבודה הבסיסיים של אנשי החברה האזרחית, המבקשים ליצור שינוי בחברה היש ראלית ולהוביל אותה למקומות טובים יותר . למרות זאת,- אפילו בקרב קבוצה זו התעוררו לנוכח המצב הנוכחי זרעים קטנים של ייאוש . ייאוש מיוחד שמור למי שרוב חייהם המקצועיים עסקו בדיאלוג בין שונים, בחיבורים ובקירוב בין קהילות שונות, בקיום חברה פלורליסטית דמוקרטית מכילה ובניסיון לקיים חברה משות פת מבלי למחוק אחד את השני . עבורי, לאורך שנים, הייתה זו פעו- לה בהירה, שנשענה על הנחה שלפיה כל החברה הישראלית, על אף- שונותה הרבָּה, מקבלת בסופו של דבר את גבולות המגרש הערכיים והפרקטיים, גבולות משחק דמוקרטיים, ליברליים והומניסטיים, זאת גם במקום שבו יש התנגדות וניסיון למתיחת החבל עד קצותיו . בתפקידי הקודם ניהלתי ארגון חברתי שעוסק בהטמעת תרבות דמוקרטית בקרב הקבוצות השונות בחברה הישראלית . פעלתי מתוך הנחת יסוד שלפיה הדמוקרטיה, כתרבות חיים, שייכת לכו לם ; אין לה צבע מגזרי, אתני או מפלגתי, וכל מי שחי במדינת יש- ראל מקבל אותה עליו וממילא היא גם שלו . גם מי שלכאורה חש- הסתייגות מול המושג "דמוקרטי" מצא את עצמו בתוך הגדרות רחבות של המושג לאחר תהליך של התבוננות ושיחה . אולם ניסיון ההפיכה המשטרית שאנחנו נתונים בו בימים אלו ( מנקודת מבטי אין זו "רפורמה" – אין בה בשורת תיקון, אלא ניסיון לשינוי ערכי יסודי באופן כוחני ) יצר כאוס ערכי בל יתואר והבהיר כי כל מה שהנחתי כמובן מאליו לגבי כלל החברה אינו כזה . הדבר נכון באשר לגבולות המגרש ולחוקי המשחק במדינה דמוקרטית, וכן באשר לסט הערכים המרכיב את המושג דמוקר טיה . ברגע אחד נמחקה ההסכמה על גבולות המשחק שהתקיימה- עד כה . אמנם ההסכמה נשענה במשך השנים על גבולות מטו שטשים מעט, לא תמיד לגמרי מדויקים, אבל עדיין, כך חשבנו- – גבולות ערכיים בהירים דיים, שניתן להשעין עליהם את קיומנו המשותף . רבים הניחו כי אלו הם הגבולות של ערכי מגילת העצ מאות, הגבולות של חוקי היסוד הדמוקרטיים שחוקקה הכנסת,- גבולות מדינה דמוקרטית כמוסכם על המדינות החברות באו"ם . את מקומה של ההסכמה הזאת מנסה לתפוס היום חלופה, המ שתמשת באותן מילים – דמוקרטיה, חופש הפרט, זכויות הפרט- – אך מרוקנת אותן מתוכנן, מערכיהן . אנחנו נמצאים בתוך מאבק בין דמוקרטיה כמושג חלול, קליפה ריקה, ובין דמוקרטיה כמהות ערכית עמוקה, המחייבת אופני יישום רלוונטיים . אובדן השיחה המשותפת הובלת המהלך הקשה הזה על ידי אנשי הימין הדתי הלאומני ומפלגת השלטון הימנית, ובתמיכת המפלגות החרדיות, הכתה בי ובאחרים בכאב בימים הראשונים למהלך . הדבר עורר ספק וייאוש באשר לעשייה שלנו עד כה, באשר לכל הנחות היסוד ואפשרויות החיבורים בין שונים . תחושות אלו משותפות לרבים מאנשי החברה האזרחית שהכירו בשונוּת הגבוהה בין קהילות בחברה הישראלית, אך ראו במגוון שבה שפע והזדמנות ליצי רה משותפת, רבת-פנים, כוח ייחודי של החברה הישראלית . - הרגשתי שאותם אנשים שעמם יצרתי לאורך שנים גשרים וחיבו רים עמוקים לפעולה משותפת, הם ששומטים לפתע את הקרקע- מתחת לרגליי . הם טוענים עתה שאין לנו בסיס משותף לעשייה האיום על כלל הציבור הליברלי הביא עמו לא רק פחד וזעם אלא גם הזדמנות חדשה . מבלי שהתכוון לכך, הוא שרטט גבולות של מחנה ערכי חדש : מחנה ליברלי, דמוקרטי והומניסטי שיילחם על שוויון וצדק ועל דמוקרטיה חזקה לכולם
|
|