|
|
עמוד:57
אופקים | 57 ח ר ד י ם ל ד מ ו ק ר ט י ה | ב צ ל א ל כ ה ן ו מ י כ ל ג ל ב ו ע-א ט ר כל מי שמבקר בריכוזים חרדיים מובהקים יבחין בקלות בתוצאה של תפיסות אלו, למשל בדמות אין-ספור עברות בנייה . יתרה מזאת, אנשים שפוגעים באחרים ברכוש, בגוף או בנפש, אינם נו תנים את הדין, ופעמים רבות מדי הם שבים ופוגעים בקורבנות- נוספים . האם החרדים עצמם מרוצים מהמצב הנוכחי ? האם הם מעוניינים בשינוי ? אין לי תשובות ברורות לשאלות הללו . אני שומע ברחוב החרדי ביקורת רבה על בד"צים ועל רבנים שונים, שהם וקבלת ההחלטות שלהם זוכים לחוסר אמון עמוק . אולם דומה שהחשד נות וחוסר האמון כלפי מערכת המשפט האזרחית ורשויות החוק- אינם פחותים . ניתן להבחין בהתפתחות חיובית בחלק מהנושאים הללו במהלך השנים, הן בשל הִתרַבּות אנשי מקצוע בתחום הטיפול בקהילה החרדית, והן בשל מקרים חמורים שנודעו בציבור והגיעו לפתחה של המנהיגות התורנית החרדית . כיום רבנים חרדים רבים מורים לפנות לרשויות החוק והרווחה בכל מקרה של פגיעה ממשית, אולם נראה שהדרך לתיקון הנדרש עדיין ארוכה וקשה . הגידול של השנים האחרונות בחרדים ובחרדיות שפונים ללימודים אקדמיים ומשתלבים כעורכי דין, עובדים סוציאליים, יועצים חי נוכיים, פסיכולוגים ועוד, מאפשר כיום שיח משמעותי הרבה יותר- בין רשויות החוק והרווחה ובין המנהיגות החרדית הרבנית והצי בורית, שמטרתו להסדיר את הטיפול בכל התחומים הללו . הדבר- מלוּוה תדיר במתח גדול בין רצונה של הקהילה החרדית לשמור על עצמאות וליהנות מאוטונומיה, ובין חובתה של המדינה לנהוג בכל האזרחים באופן שוויוני על ידי גורמים מקצועיים ומוסמכים . שפה תורנית ואזרחית מתוך התחושה הדחופה כי המשך המצב הנוכחי, שבו הקהילה הח רדית מתנכרת למערכות החוק והמשפט הפורמליים, פוגע במדינת- ישראל, בחברה הישראלית ובקהילה החרדית, אני פועל בחודשים האחרונים להקמת "המכון החרדי לדמוקרטיה" יחד עם שותפתי מיכל גלבוע-אטר . אני רואה את עצמי כחרדי לכל דבר ועניין, באורח חיי ובתפיסת עולמי . עם זאת, אני גם אזרח נאמן למדינת ישראל, מאמין בכל לבי בשיטה הדמוקרטית ומבקש לחיות באופן מתוקן תחת מער כות אכיפה יעילות של חוק וסדר . אני סבור שאין סתירה בין הדב- רים, אבל לשם שילובם יחד במדינת ישראל נדרשת עבודה מקיפה- של פיתוח שפה תורנית-אזרחית-דמוקרטית, והפצתה והנחלתה בקרב ציבור רחב בקהילה החרדית . יש לי שותפים רבים וטובים בקהילה החרדית לתפיסתי ולדרכי, אולם עד כה אנו חסרים שפה מתאימה משלנו . השיח האזרחי והדמוקרטי הרוֹוח הוא שיח חילוני, שאינו מתאים לאדם הדתי בכלל, ולאדם החרדי בפרט . משימתו של המכון החרדי לדמוקרטיה תהיה לפתח שפה תורנית- דמוקרטית על ידי תלמידי חכמים חרדים בשיתוף מומחים מתחו מי הידע הרלוונטיים . כך תיווצר תשתית לשיחה ולפעולה למען- חיינו המשותפים כאן במדינת ישראל . המכון יעסוק גם בהפצת התכנים הללו בקרב מנהיגות חרדית ובמוסדות חינוך חרדיים . מכון כזה אינו משקף קונצנזוס בתוך החברה החרדית, ויש להניח שפעילותו תיתקל בהתנגדות מבית . אולם אני מאמין שיש למכון ולפעילותו פוטנציאל משמעותי בקהילה החרדית, ושהם נחוצים מאוד להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקר טית, ולצורך מניעת קרע עמוק יותר בחברה הישראלית . - משימה זו מחייבת שיתוף פעולה עם ציבור לא-חרדי, כזה שאינו מבקש לכפות את אמונותיו ואורחות חייו על הקהילה החרדית, אבל מעוניין בשותפות אמיצה ובדיון מעמיק על אודות חיינו המ שותפים כאן, במדינת ישראל . אני מקווה מאוד שנצליח יחד למצוא- את השותפים לדרך זו, בתוך הקהילה החרדית ומחוצה לה . הרב בצלאל כהן הוא מייסד שותף של המכון החרדי לדמוקרטיה . ראש בית המדרש "אנשי חיל" למנהיגות תורנית בקהילה החרדית ומייסד הישיבה התיכונית חרדית "חכמי לב" . פעיל ויזם חברתי לשילוב חרדים בתעסוקה, באקדמיה ובצבא . בשל העובדה שהחרדים עצמם כמעט אינם נזקקים למערכת המשפט, הם גם מתקשים להבין את חשיבותה עבור כלל האזרחים, ובוודאי שאינם מבינים מה גורם לאזרחים כה רבים לצאת ולהיאבק על עצמאות בית המשפט
|
|