|
|
עמוד:27
אופקים | 27 י ה ד ו ת ש ל ח י ר ו ת : י " ג ע י ק ר י ם | ד ב א ל ב ו י ם שבו צועדים רש"י ורוב רובה של הפרשנות הקלאסית למקרא, בני ישראל יצאו ממצרים כדי להיות עבדי האל ולקיים את מצוותיו, חוקיו ומשפטיו . בקריאה כזאת של המסורת אין משמעות ליציאת מצרים ללא קבלת המצוות בהר סיני . יהדות של חירות, לעומת זאת, רואה את המצוות כחוקים הבאים לשמור את עקרונות החי רות של יציאת מצרים . - יא . יהדות של חירות רואה בשוויון בין המינים המשך ישיר של ליבת החירות של יציאת מצרים וברית סיני והפנמתה . מתוך שני סיפורי הבריאה היא בוחרת את הדגם הראשון, שבו האדם שנברא בצלם אלוהים הנו זכר ונקבה שנבראו כאחד, ומעמדם שווה לעד . עבור יהודים של חירות, סיפור הבריאה השני, שבו נבראה האישה מצל עו של הזכר, והיא זו שגרמה את רעת הגירוש מגן עדן, הוא סיפור- מקביל ועצוב על אדם הבוחר שלא לחיות חיים של צלם אלוהים, אלא כעפר מן האדמה . יהודים של חירות יוקיעו כל אפליה, דיכוי וחוסר שוויון – מיני, מגדרי, גזעי, דתי, לאומי או אחר . כפי שחוקי המקרא ניסו בשעתם לשפר את מעמד האישה על ידי קביעה תקדימית לירושת נשים ( בנות צלפחד ) , ובקביעת זכויות האישה בנישואים ( שארה, כסותה ועונתה ) ובגירושים, וכפי שחכמי התלמוד המשיכו בכך ויצרו את ה"כתובה" ואף הגבילו את האפשרות לנישואי ילדות, כך בימינו יש להשוות לחלוטין את זכויות האישה לזכויות הגבר בכל התחומים . זאת ועוד, יהדות של חירות איננה מפלה אדם בשל מינו או מיניותו . שוויון וכבוד האדם כנברא בצלם אלוהים חלים על כל בני האדם, על כל ביטוייהם המגדריים והעדפותיהם המיניות . יב . יהדות של חירות רואה במערכות החוק הדמוקרטיות והשוויוניות הגשמה ופיתוח של חזון היהדות . עבורה, אין החוק האזרחי במ דינה הדמוקרטית בגדר "ערכאות של גויים" או סתירה לרוחה של- ההלכה היהודית . להפך, זו הרחבה והגשמה שלה . יהדות של חי רות רואה בהישגי החברות הדמוקרטיות ורוח הדמוקרטיה בעולם- המשך ישיר של מהפכת החירות שהיהדות בישרה . עבור יהודים של חירות, מדינה יהודית ודמוקרטית בארץ ישראל היא הגשמתן המובהקת של יציאת מצרים וברית סיני . יהדות של חירות היא ציונית במובן זה שקיומה של טריטוריה יהודית ריבונית קריטית לקיומה של מסורת יהודית חופשית ותוססת, להתפתחותה ולשגשוגה . חזון המדינה שעוגן במגילת העצמאות ביסס במדינה הצעירה את עקרונות החירות והשוויון "ללא הבדל דת גזע ומין" על יסוד ליבת המסר של נביאי ישראל – "יסודות החירות הצדק והשלום" . שלושה עמודים אלה – חי רות, צדק ושלום – שעליהם מציבה מגילת העצמאות את אופי- משטר המדינה, אומרים את דברהּ של הציונות באופן חד וברור . עבור יהודים של חירות, חזרת היהודים לארצם והקמת המוסדות החברתיים של חירות, צדק ושלום, לאחר זוועות שהאפילו אף על התיאורים הקשים ביותר של עבדות מצרים, הן יציאת מצרים ומ עמד הר סיני של ימינו . הקמת מדינת ישראל היא בעיניהם המשך- ישיר לעורק החירות והאחריות של מסורת ישראל לדורותיה . יהדות של חירות מאמינה כי בתור המשך נאמן של חזון החירות והגשמתו הפלאית, מדינת ישראל צריכה להתמודד באומץ ובנחי שות מול אתגר מעמדם הלא שוויוני של מיליוני התושבים הערבים- בשטחי יהודה ושומרון ותנאי העבודה היחסיים שלהם . יהדות של חירות רואה בסוגיית החירות והשוויון של תושביה הפלסטינים את האתגר היהודי-מוסרי הגדול ביותר של דורנו . מדינת ישראל שקמה כהמשך ישיר לחזון החירות היהודי איננה יכולה להשלים לאורך זמן עם מצב שבו חיים באחריותה בני אדם אחרים תחת כיבוש וחוסר שוויון . עבורה זו לא רק סוגיה פוליטית או ביטחו נית, אלא בעיית יסוד שקיומה המתמשך פוגע בנשמת אפה של- היהדות ובצידוק לתרבותה ולקיומה . מעבר לפגיעה העמוקה ביכו לתה להיות מודל של חירות ושוויון לעולם, ככל שמצב זה מתמשך,- נגרמת פגיעה אנושה בלב היהדות עצמה . ליבת החירות ביהדות נמחצת תחת צרכים אחרים, שיש בהם מן האלילות, קדושת האד מה, קדושת ההיסטוריה, קדושת קברים, קדושת הכוח והשליטה . - יהודים של חירות מאמינים כי ההשגחה האלוהית שניווטה את בני ישראל לשחרור מעבדות מצרים היא האחת שגם הציבה בפניהם את האתגר הפלסטיני . עבורם, ככל שמדינת ישראל תצליח להגיע למצב שבו איננה משעבדת עם אחר, כך תשיג ותשלים את ייעודה המקורי "להיות עם חופשי בארצנו" . יג . יהדות של חירות מקווה ומצפה לגאולה . היא שואפת להגיע ליום שבו "וְכִתְֶּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִֶּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת . לֹא יִשָָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" ( ישעיהו, ב ד ) , היא מקווה ליום שבו יגורו "זְאֵב עִם כִֶּבֶשָׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ" ( ישעיהו, יא ו ) , היא מייחלת ליום שבו "כִִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵַּעָה אֶת ה’ כִַּמַָּיִם לַיָּם מְכַ סִִּים" ( ישעיהו, יא ט ) , היא מבקשת ל"הֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים"- ( מלאכי ג כד ) , היא מתפללת ליום שבו כל בני האדם יממשו את סגולתם כצלם אלוהים מתוך כבוד, חירות ושוויון – בין כל הע מים, בין כל המינים, בין האדם לטבע ובין אדם לאלוהים . ובינתיים- היא לא מתייאשת – היא מפשילה שרוולים ומתאמצת . היא יהדות של חירות, ויש לה אחריות . דב אלבוים הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן . סופר ועורך, חוקר ומרצה . היוזם והעורך הראשי של "תלמוד ישראלי על מגילת העצמאות" .
|
|