|
|
עמוד:14
8 מלחמה, המדינה, בעלים ונשים, אבות וצאצאים, ידידות, ועוד" . מבט נוסף מזווית אחרת בסצנה שלנו, סצנת הדיון באהבתו של אותלו, יסמן אותה כסצנת משפט ; וכדרכן של סצנות משפט, אף סצנה זו היא במהותה "הצגה בתוך הצגה" . אנו, באי התיאטרון, צופים בנאשם המגולל את סיפורו לפני שופטיו על במת בית המשפט, וכך אנו, הצופים, שותפים להצגה הכפולה . הגישה השנייה המובאת כאן היא זו של בנג'מין בנט ( Bennett ) , שבמרכזה האסטרטגיה הדרמתית של "הצגה בתוך הצגה" . אף שבנט אינו מתייחס ישירות לתופעת העיבוד הדרמתי, גישתו מטביעה חותם ניכר על הדיון בחיבור זה, גם ובעיקר על חלקו המרכזי, העוסק בדרמה הישראלית . ה"הצגה בתוך הצגה" היא אמצעי של המחזאי להציג ולהחצין את עולמו ואת ערכיו . לא רק שייקספיר נקט בו ; ניתן לזהות אסטרטגיה דרמתית מעין זו כבר בדרמה היוונית ( דוגמה בולטת היא הבקכות מאת אוריפידס מ- 406 לפנה"ס, שבה הגיבור דיוניסוס 9 ) , וכמובן גם בדורות שאחרי שייקספיר, "מופיע בפרולוג כבמאי" והיא בולטת באורח ניכר בדרמה המודרנית וגם בדרמה הישראלית . אבל שייקספיר הוא זה שב המלט שלו - בדברים הנודעים שנתן בפי גיבורו טרם הצגת השחקנים שבלב העלילה, על התיאטרון כ"תמצית ומיצוי" הזמן וכ"ראי לטבע" - ביסס והגדיר את מהותה ואת תפקידה של ה"הצגה בתוך הצגה" . אך גם כאן, בסצנת המשפט ב אותלו , גם אם באופן עקיף יותר, המחזאי מספק לנו ראי צלול הן למהות התיאטרון, בפרט לתפקידו בתהפוכות "הזמן", והן לו, לשייקספיר עצמו . זהו ראי המשקף את תחושותיו ואת דעותיו, ובמקרה זה לא רק על אהבה וכישוף - ומי כשייקספיר מבין גדול בשניהם - אלא קודם כול על שפה . 8 . שם, עמ' 22 . 9 . אוריפידס, הבקכות , תרגום ומבוא : אהרון שבתאי, תל אביב : שוקן, ,1994 מבוא, עמ' 35 . ישראל המאירי 14
|
|