|
|
עמוד:13
באזורם, אבל הם מתנהלים בתור קואופרטיבים עצמאים . ויש קואופרטיבים להוראה בשפה הבסקית, ואלה שייכים ל"קחה" ) הבנק המרכזי ( . לבתיספר יש היסטוריה מענינת : הם הוקמו בשנות ה 50 ביזמת קבוצת הורים שהתאגדו כדי להבטיח לילדיהם חינוך בשפה הבסקית; והמפקחים של משרד החינוך בתקופת פרנקו פשוט התעלמו מתופעה זו וכך יוכלו להוסיף ולהתקיים . בהתחלה היו להם מורים, שבעצמם היו אוטודידקטים . היום המצב שונה . יש הכשרה למורים אלה, יוצאים לאור ספרים רבים בבסקית, והוראה, כמו גם למידה, בבתיספר אלה נחשבות ליוקרתיות מאד . ואכן, אלה בתיספר מתקדמים ביותר מבחינה פדגוגית . אינקי גורוניוי : נדמה לי, שהשאלה על המעבר לדמוקרטיה בספרד אינה מביאה בחשבון, שלא היו שינויים רדיקליים . עוד רבה הדרך לדמוקרטיה אמיתית . אבל נכון, השתנו התנאים ועתה קל יותר לקואופרטיבים . יש היום יותר הזדמנויות פוליטיות . ומה שחשוב מכל : אפשר עתה לנהל מאבק פוליטי ביתר קלות . וחשוב מאד, שמאבקים פוליטיים יתנהלו באווירה של דמוקרטיה ולא בדרך של דיכוי . עוזי שמעוני : לפני שאגיע לשאלות, הרשו לי קודם כל לומר לאורחים, כי לנו בתנועה הקיבוצית יש הרגשה נפלאה, שיש עוד תנועה קואופרטיבית שמצליחה . ועכשיו לשאלות : ראשית, האם וכיצד מנוהלים המפעלים מבחינה דמוקרטית ? כוונתי לאודווקא לשיטות הבחירה, אלא יותר להשפעת החבר על הניהול עצמו, הן בדרכים פורמליות והן בצורה בלתיפורמלית . ואולי קשור לשאלה זו : הרי בעצם גם אתם ניתקתם את הקשר בין המאמצים שהאדם משקיע גמפעל לבין התמורה ) במקרה זה הרווח ( שהוא מקבל; האם זה השפיע על המוטיווציה ? האם יש פחות או יותר מוטיווציה, כאשר האדם תורם לכלל ? שנית, האבו האידיאולוגיה שלכם רואה את דרככם כדרך לסדרי עולם חדשים בכלל גם מעבר לקהיליה הבסקית ? וכהמשך לשאלה זו : באיזו מידה אתם קשורים או אולי נמצאים בעימות עם הסביבה החברתית, תנועות פוליטיות, איגודים מקצועיים, התנועה הסוציאליסטית ? אינקי גורוניו : איו ספק, שבקואופרטיבים קיימת דמוקרטיה פורמלית, שיש בה הזדמנויות רבות לעובדים לבחור, להיבחר ולהשתתף בתהליך קבלת ההחלטות . אבל, לצערנו, ההשתתפות בפועל אינה תמיד רבה כלכך . הדמוקרטיה, יותר ממה שהיא שיטה סדורה וסגורה, היא כעין אוטופיה . הרעיון הדמוקרטי צריך לקדם את מעמד הפועלים . שלושה אתגרים למעמד הפועלים : 13
|
|