|
|
עמוד:10
איו תכנית זו מוציאה מכלל אפשרות, באותם המפעלים שהדבר דרוש וגם אפשר, להכניס גם טכניקות אחרות . כך, למשל, במפעל טלרד בצפון, שבו יסודות התכנית אכן נקלטו והרבה אנשים מפעילים אותה והשתנתה מאד האווירה במפעל; ואני בטוח שנוכל לבנות את מערך הייצור יחד עם העובדים ולא לרדת בתפוקה, אלא לעלות בה . התכנית החברתית אינה סותרת גם הנהלה משותפת . יש מפעלים, כמו פניציה, למשל, שבו היתה הנהלה משותפת והם פנו אלינו ושאלו, אם אנחנו מסכימים שלא תהיה ועדת היגוי בראש הפרוייקט של התכנית החברתית, אלא ההנהלה המשותפת, כי הם רגילים לעבוד במשותף . אמרנו : בבקשה, אין בעיה . גם במפעלים אחרים ניתן למזג את כל הפעילות תחת גג אחד . המיסוד הוא אמצעי ולא מטרה . אם אמרתי שאנחנו רוצים לשתף את העובדים בשלוש רמות, עניו המידע הוא כמעט בבחינת מפתח לכל השאר . בדרך כלל, המפעלים מתנהלים כך, שהמידע בידי ההנהלה . והמידע הוא כלי . למשל, כשהעוברים אומרים : אנחנו רוצים 5 $ תוספת בשכר, עונים להם : אם ניתן את זה, המפעל מתמוטט . אבל אם מזרימים מידע באופן קבוע ובצורה מסודרת לכל הדרגים במפעל, יש לזה משמעות לעובדים . ויתרה מזאת : אנחנו רואים בהזרמת מידע גם ביטוי לגישה שוויונית יותר . כשמנהל מפעל מחלק רווחים, ) כור החליטה על חלוקת רווחים ( , אפשר לעשות זאת בדרך מינהלית, מלמעלה, ואפשר להפוך זאת לאקט חברתי . בדרך המינהלית אתה קונה לר שקט תעשייתי, כמובן . אתה מחלק עוד חתיכת עוגה כשיש רווחים . אבל אם מתלווה לחלוקת רווחים מסירת דו"ח לעובדים, אחת לכל רבע שנה, אם אומרים להם : חברים, ערכנו תכנית כזאת בראשית השנה, הגענו עד הנה ואם נתאמץ יהיה רווח כזה, ואם נעשה כך יהיה רווח גדול יותר או קטן יותראם זה ייעשה במשותף כמה פעמים בשנה, כיאז הופכים את החלוקה לאקט חינוכיחברתי . אם לא מסרת דו"ח, ופעם אחת יש רווח והעובדים אינם יודעים מדוע כיאז אתה נוהג כמו פיאודל המחלק את הירושה של הסבתא שלו . אבל כיוון שזה מפעל ציבורי, חייב המנהל לכנס את העובדים, למסור מידע, לשתף אותם בעניני המפעל לטוב ולרע . כאמור, הצעד הראשון היה ליצור מכנה משותף ולהקים כלי לפעולה משותפת . לצורך זה הקמנו במפעל ועדת תקשורת, שמתפקידה היה לדאוג לכמה דברים שלפעמים נראים טריוויאליים, אבל כאשר מתחילים במינהגים חדשים, יש לוועדה הזאת משמעות . ועדת התקשורת מורכבת תמיד ממנהלים, פועלים ונציגי מחלקות על פי בחירה, או לפי קביעה של ועדת ההיגוי . ) ועדים והנהלה ( . רצינו גם ליצור, קודם כל,את הכלים הפורמליים למסירת מידע, כגון מערכת טובה של לוחות מודעות, עלון של מפעל, וכן לקבוע סדרי אסיפות ופגישות החל במנהל העבודה הזוטר עם הצוות שלו, וכלה בדלת פתוחה של המנהל פעם בשבוע, שבה כל עובד יכול להיכנס ולדבר איתו על בעיותיו . דרך זו של תקשורת ושיחה בין בניאדם נראית,לכאורה,פשוטה מאוד,אבל במרוצת הזמן זה הוזנח במפעלים . מנהל עבודה נפגש עם אנשיו יוםיום, ואין הוא רואה צורך למסד את העניו ולהתיישב איתם פעם בשבוע, או בשבועיים, או בחודש, ולהקצות זמן משעות 10
|
|