|
|
עמוד:9
של הניכור . אנחנו נמצאים בסתירה : אנחנו שליחי תנועה חברתית המנהלים מפעלים; אנחנו נציגי פועלים ובעת ובעונה אחת מעסיקים . יש אומרים, שהמועסק היחיד שהוא מאושר, זה כנראה האפיפיור, כי הוא רואה כל יום את הבוס שלו צלוב על הקיר . . . ובכן, איר אפשר בכלזאת למנוע את הניכור אצל פועלים ? אם לשנות עמדות אצל אנשים מבוגרים, אצל פועלים שאת מרבית שעותיהם ואת מרבית חייהם מבלים במפעל, צריך לגשת לזה בגישה כוללנית יותר, ולטפל בבעיות החיים שלהם עצמם . השלב הראשון היה נסיון להגיע למכנה משותף של הגורמים במפעל, מנהלים ופועלים, כדי שיבינו כי בתפישה שלנו אנחנו רואים את המפעל לא רק כארגון שצריך לייצר מוצרים, אלא גם כארגון שצריך לתת תפוקות חברתיות . כסוציאליסטים, אנחנו רוצים שהמפעל יהיה אמצעי למטרה, . שיעצב חברה הוגנת יותר, דמוקרטית, שבה האדם הוא במרכז תשומתהלב ואיננו רק אמצעי להניע מכונות וליצור מוצרים . לא כל המנהלים ולא כל העובדים תופשים כר את המפעל . והשקענו עבודה רבה במפעלים כדי להביא את הפועלים ואת ההנהלות למכנה משותף זה, שאיננו המכנה המשותף הנמוך . הוא מכנה משותף גבוה . אמרנו : אם אמנם המפעל הוא קהילת עבודה, שיש לה גם תפוקת מוצרים וגם תפוקות חברתיות, כיאז אנחנו צריכים לחלק את התפקידים בין עובדי הקהילה הזאת מתוך יתר שוויון באחריות למפעל ולתפוקותיו . הצעד הבא היה ליצור כלים משותפים לפועלים ולהנהלה, כדי שיוכלו ליצור את חיי הקהילה הזאת; ולהעמיד את העובד במרכז התהליר הזה, כדי שנוכל לשתף אותו בכל הרמות ברמת המידע, ברמת האחריות, וברמת היצירתיות . אנחנו עניים במשאבים טבעיים . מה שעומד לרשותנו היא התכונה היהודית של איפכא מסתברא, והעובדה שאצל כל אדם, בכל תחום שהוא, יש זיק כלשהו של יצירתיות . אם נצליח לשחרר פוטנציאל זה, עומדים לרשותנו משאבים גדולים . אם לא נצליח, קיימות היררכיות ואדמיניסטרציות . עלינו להביא בחשבון שכלל כל הציבור בישראל, על עדותיו, הוא היום מודע יותר לעצמו ממה שהיה בשנות ה 50 הוא גדל בדמוקרטיה, הבנים שלו מתחנכים בדמוקרטיה . והוא רוצה להיות שואל ונשאל, הוא רוצה לקבל תשובות . והוא רוצה כבוד ולא נכונה האימרה, השגורה לפעמים על המנהלים, שהם רוצים רק כסף . הם רוצים גם תגמול אחר . על התפישה הזאת בנויה התכנית . מנהלים רבים שואלים : יפה, אבל מה התועלת של כל העניו הזה ? כמובן, למדוד תועלות ישירות מפעילות חברתית בזמן קצר, זה איננו אפשר . אני יכול רק לספר על אותה בחורה שלמדה לקיר אצל מורה לזימרה, ואחרי שעורים רבים שאלה אותו : הגד לי, הקול שלי יעזור לי פעם בעתיד ? והוא ענה : כנראה שכן בזמן שריפה, למשל . ובכן, להגיד שאני יכול לחתום היום, שאם נלך בדרך זאת, אז כתום שנה נראה גידול בתפוקה לא . אבל את זאת איאפשר להבטיח גם בדרר של מעורבות אחרת . דרושה נשימה עמוקה ולהתחיל בפעילות חברתית, במעורבות של עובדים, ויותר שוויון ויותר התנהגות אנושית, ויותר פעילות משותפת, ויוהר דמוקרטיה ואי פעם, בשלב מסוים, אני בטוח שנראה את התיצאות . 9
|
|