יוסי מרגלית - תשתיתושיכון

עמוד:11

נכון, שחלק מן היחידות טובות יותר וחלק מן היחידות טובות פחות . אבל בגליל ישנן אלפי יחידות דיור, בעיקר בבנייה העירונית, שהן פנויות וזמינות לקליטת אוכלוסיה . הקשיים בתחום הזה, בישובים העירוניים, הם בראש וראשונה בתחום התעסוקה ובמידה מסויימת בתחום החינוך, אם כי בזה חל שיפור ניכר . לעומת זאת, הישובים הקהילתיים ) לא הישובים הקהילתיים במיצפים ( ­ דוגמא הישובים כמו "תימרת", או היזמה להקים "גבעת שעל" או "הר­עצמון", אלה מעוררים שאלות לא קלות . אתן דוגמא על איזור התיישבות אחר, שאינני בטוח שבגליל זה אותו הדבר אבל ניתן להשליך גם עליו . מסביב לבאר­שבע הוקם ישוב בשם "עומר"; כהמשך לעומר מקימים היום ישוב בשם "מיטב" . בנוסף, אושרה הקמתו של ישוב נוסף שנקרא "גבעות להב" . שלושת הישובים האלה, שאמורים להכיל כ­ 5000 יחידות דיור, יוקמו ללא סיוע ממשלתי . אבל, בסופו של דבר, 5000 משפחות עומדות לצאת, מהו בין 80 ל­ 85 אחוז מבאר­שבע . תלך לשם, בדרך כלל, האוכלוסיה בעלת הרמה הגבוהה, האוכלוסיה הטובה . אם בבאר­שבע היום מאה ועשרים אלף נפש, ויוצאות משם כארבעת אלפים משפחות ­ יש לדעת מהי המשמעות של זה על העיר באר­שבע, כעיר . צורות ההתיישבות הקיימות כיום בגליל, הן : ישוב עירוני ­ אם אנחנו מגדי­ רים אותו כישוב עולים או לא, אבל לרוב יש מעמד של איזור פיתוח; קיבוץ; מושב; מושב שיתופי; מיצפה . מי שאינו רוצה לגור בעיר ואינו רוצה להיכנס למסגרת מושבית מחייבת או מסגרת קיבוצית מחייבת, ומחפש איזו שהיא צורת חיים שונה ­ איו לו למעשה אלטרנטיבה, אלא בישובים הקהילתיים, שהוקמו על ידי המיצפים או ישוב כמו "תימרת" . להלכה, הדברים נראים פשוטים והגיוניים, כי הטיעון הוא, שהאוכלומיה הזו ממילא לא תלך לערי פיתוח, היא ממילא לא תלך לקיבוץ ולא למושב, אזי בואו וניצור לה אפשרות חיים אחרת . הרעיון כשלעצמו הוא נכון, אך אני מבור שיש לבחון אותו ענינית, בכל אתר ואתר, באיזו מידה תשפיע הקמתו על הישובים הקיימים בסביבה, באיזו מידה הישוב ישתלב במירקם האזורי או יפריע למירקם האזורי . אשר לנושא המיצפים, ­ כפי שציינתי, היתה האטה בהתיישבות בגליל כתוצאה מכך שאזלו אמצעי ייצור מסורתיים ­ כוונתי לנושא החקלאות . הנסיונות למצוא תחליפים על ידי אמצעי ייצור תעשייתי בדוגמת כ פ " ת י ם ) כפרי תעשייה ( ­ לא עלו יפה . מתוך רצון ליישב את הגליל ולתפוס את הגבעות ­ הוקמו המיצפים כנקודות אחיזה ראשו­ ניות בקרקע, מתוך כוונה שבמשך הזמן תיגדלנה ותיתרחבנה . הישובים תוכננו כך, שאם זה לא קיבוץ או מושב מסורתי,כי אם ישוב קהילתי, הוא יגיע לסדר גודל של 200 משפחות ואולי אף 300 משפחות, לעתים . 11

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר